ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"
(שמות א כ-כא).
(שמות א כ-כא).
רבו הפירושים בביאור פסוקים אלה.
לפי הרשב"ם, אין קשר בין השכר שהקב"ה נתן למיילדות המוזכר בפסוק הראשון, לבין הפסוק השני העוסק בתגובתו של פרעה שהכניס את המיילדות למאסר - לבתים כדי שלא יוכלו להמשיך במרדן.
"אבן עזרא" בשם הגאון (על אתר) ורד"ק (תהילים ס"ח ז) מסבירים הפוך. גם הפסוק השני מתאר את פעולותיו של הקב"ה. הוא לא רק נתן שכר למיילדות אלא גם הגן עליהן בדרך נס והסתיר אותן מפני פרעה ושליחיו.
ירמיה הנביא וסופרו ברוך בן נריה זכו גם הם להגנה כגון זו מפני רדיפותיו של יהויקים הרשע מלך יהודה, ככתוב:
"וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ (יהויקים) אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק" (ירמיהו ל"ו כו).
(עיינו גם בחידושי החת"ם סופר על בבא בתרא כא ע"א פירוש על דרך ה"בדיחותא").
כל הפירושים הנ"ל מבוססים על כך, שהכתוב הפריד בתיאור
"וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" בין "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת" לבין "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים".
לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
מה היה שכרן לדורי דורות. התרגום המיוחס ליונתן מסביר: "בֵּית מַלְכוּתָא וּבֵית כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא". לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
הגמרא מביאה:
"ויהי כי יראו המיילדות את האלהים ויעש להם בתים - רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי (בא), דכתיב: (דברי הימים א' ב' יט) ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: (שמואל א' י"ז יב) ודוד בן איש אפרתי..." (סוטה דף יא ע"ב).
לפי זה מרים היא פועה, היא אפרת (ויש לה עוד שמות רבים לפי סוגיא זו, עיינו שם) זכתה שבית המלכות לדורות של עם ישראל, יבנה על ידי צאצאיה.
הגמרא איננה מבארת כיצד דוד הוא צאצא של מרים. עיון ברשימות היחס בדברי הימים (א' פרק ב) מגלה כי דוד איננו מופיע כצאצא של מרים וכלב בן חצרון אלא כצאצא של רם בן חצרון.
נציע את הפתרון הבא. באותו פרק בו מכונה דוד אפרתי, הוא מכונה גם "בית הלחמי" (שמואל א' י"ז נח). אחד מאבות משפחתו של דוד הוא שלמא בנו של נחשון ואביו של בעז שנאמר:
"וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז" (דברי הימים א' ב' יא).
בעז בודאי היה איש בית לחם (כמפורש במגילת רות). ברשימת הצאצאים של כלב ומרים מופיע שוב שלמא.
וז"ל הכתוב:
"אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה ...שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם" (שם נ-נא).
אם כך, שלמא הוא נקודת הקישור מי שהופך את דוד לצאצא של רם וגם של כלב ומרים=אפרת ונותן לדוד את כינויו "בית הלחמי" (עיינו גם מיכה ה' א ובנצי"ב ב"הרחב דבר" על ברכת יהודה בראשית מ"ט ח-יא).
אם אכן דברינו נכוחים, ברור למה קרא דוד לבנו אשר ימלוך אחריו שלמה על שם שלמא האפרתי, בית הלחמי, שהעניק לדוד את הזכות ליהנות מהשכר שהובטח למרים: "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" = בית מלכות.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה למנהיגות כמו מרים ולחידוש מלכות דוד האפרתי בית הלחמי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
