ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
רבי אריה ליב הכהן, מחבר ספר 'קצות החושן', (שיום ההילולא שלו ב – יט כסלו) כיהן בצעירותו כ'חצי רב' בעיירה קטנה והיה עני מרוד. (באותם ימים היה מושג שנקרא 'חצי רב', שמשמעו כנראה ששניים התחלקו ברבנות). באותה תקופה, הוא לא היה מוכר בעולם הרנות.
יום אחד, הגיע רבי אריה ליב לביתו של אחד מגדולי ישראל, וביקש לקבל הסכמה לספרו החדש 'קצות החושן'. ביקש אותו גדול מהמחבר הלא מוכר להניח את תכריך הכתבים בביתו, והבטיח לו שבעזרת ה' כשיהיה לו פנאי, הוא יעיין מעט בכתבים וייתן את הסכמתו.
באותו הלילה, התהפך אותו גדול על משכבו ולא נרדם. במהלך נדודי השינה, נזכר אותו גדול בתכריך הכתבים שהניח האלמוני, והחליט לעיין בו מעט ולתת את הסכמתו. כשהחל לעיין בספר, הוקסם מהעומק החדש שנגלה בפניו, ונשאר להגות בספר כל אותו הלילה.
כשבא 'הקצות' לקבל את ההסכמה, אמר לו אותו גדול – 'כבודו הוא אחד מגדולי הדור, כיצד הוא מכהן רק כ'חצי רב'?
ענה הקצות בחריפות – 'זה בסדר. זו גם חצי עיירה'...
כך נגלה בעולם התורה האור הגדול של ספר 'קצות החושן', שסלל דרכים חדשות של עומק וחריפות הן בעולם הלמדני והן בעולם ההלכתי.
סיפור זה מלמד תובנה חשובה הנוגעת הן לעולם התורה והן לעולם המעשה, וחשוב במיוחד לזכור אותה בתקופות בחירות. לעיתים, מתגוששים כוחות ואישים שונים על ההנהגה. כל אחד מהם יוצר את הרושם כאילו בשורה גדולה ועצומה בכנפיו. אולם לעיתים רבות, מתגלה אחרי זמן, שהבשורות הגדולות והעומק הרוחני, נמצא דווקא אצל דמויות עמוקות המסתתרות מעין התקשורת והציבור. דווקא דמויות אלו, השייכות יותר לעולם העתידי, לוקח להם זמן עד שהן מתגלות.
כך מצינו בפרשתנו, שמשה רבנו, גואלם של ישראל, המנהיג המדיני והרוחני הגדול ביותר בתולדות ישראל, ומי שזכה להיות צינור לקבלת התורה - הבשורה הרוחנית המרכזית והעיקרית בתולדות העולם כולו, היה בתחילת ימיו איש צדדי.
מכל עם ישראל, משה רבנו היה היחידי שגדל בארמון פרעה, בקרבו של העם המצרי ולא כחלק מעם ישראל. מכל עם ישראל, משה היה היחידי שברח הרחק ממצריים, וחי שנים רבות בקרבם של עמים אחרים. בהמשך, נהג משה כמתבודד ורעה את צאן חותנו במדבר.
והנה, דווקא שם במדבר, נתבע משה להיות נושא דגל הנהגת העם ומביא התורה לישראל. אין פלא שמשה סירב במשך ימים ארוכים למשימה שהוטלה עליו. בין טיעוניו הוא העלה את האמירה, שלכאורה, המשימה מתאימה למנהיגים המוכרים והידועים לעם, שהרי העם לא יאמין למנהיג שהגיח מהמסתורין. "שלח נא ביד תשלח" – "ביד אלו שאתה רגיל לשלוח אליהם". הטל את המשימה על אהרון, שכפי שרש"י מביא לפי הנביא, זכה כבר בארץ מצריים לנבואה, והיה בכוחו לנאום ולהנהיג את העם.
ובכל זאת, ה' מטיל את המשימה דווקא על משה רבנו שמביא עומק חדש בתורה ובהנהגה. ומאז, לא אלמן ישראל, ובכל עת נשמת ישראל תופיע מקרבה גילויי עומק חדשים, וימצאו הן מנהיגים מעשיים והן אנשי עומק תורניים, שיצעידו את העם והעולם כולו לפסגות חדשות.
בימי שלושת מערכות הבחירות האלו, עת נקעה נפשנו מהמריבות התכופות והקטנוניות, חשוב שנזכור שהעתיד נמצא בבית המדרש ובמקומות העומק, שעתידים לבשר לעם את קומותיו החדשות!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
