ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף ואחיו מתפייסים בפרשת השבוע, אך נראה שהמחלוקות בתוך העם היהודי, אז ועכשיו, לא נרפאו ולא נשכחו באמת.
המפרשים מצביעים על כך שהמרידות נגד משה במדבר - קורח משבט לוי, זימרי משבט שמעון ודתן ואבירם משבט ראובן - כולם חלק מהמשקעים של הטרגדיה של הסכסוך בין יוסף לאחיו.
כך גם הטרגדיה של פילוג העם היהודי בארץ ישראל לשתי ממלכות נפרדות ומסוכסכות אחרי מות שלמה המלך. למעשה, מפרשים מאוחרים מביעים דעה שכל המחלוקות המאוחרות יותר בעם היהודי אינן אלא הד למחלוקת ראשונית זו שבין יוסף לאחיו. העובדה שיעקב, במילותיו האחרונות לשמעון ולוי, נזכר במחלוקת הזאת ובהשלכותיה רק מנציחה את הכאב ואת התחושות הרעות שטויחו כאשר יעקב ירד מצרימה. אבל עכשיו, לאחר מותו, בין האחים ויוסף עדיין שורר חשש הדדי, שהרי הזיכרונות מהסכסוך שלהם נצרבו בתודעתם לעד. זאת דרכם של סכסוכים משפחתיים, למרבה הצער. משום כך אדם צריך לעשות הכול כדי למנוע סכסוך כזה ולא משנה מה סיבתו וכמה חשובה היא נראית.
אחת הבעיות, לדעתי, היא שבסכסוך הזה שבין יוסף לאחיו, צד אחד - יוסף - צדק בסופו של דבר, והצד השני - האחים - לכאורה טעו והיו אשמים. כשאדם חש טועה ואשם, מיד הוא נוקט בגישה מתגוננת יותר ומתעוררת בו נחישות גדולה יותר שלא לנטוש את ההצדקה העצמית העיוורת שהובילה מלכתחילה לתקרית המפלגת. השוו את זה לחילוקי הדעות בין בית שמאי לבית הלל (312 במספר), שרבים ומרים ככל שהיו, מעולם לא הובילו לקרע בחברה היהודית. במקרה הזה שני הצדדים צדקו, על אף שלמעשה הדעות של בית הלל היו אלה שהתקבלו בהלכה ברוב המקרים.
התלמוד הכריז שהדעות של שתי הקבוצות הן "דברי אלקים חיים". בהימנעות מגינוי מיותר של בית שמאי, על אף שדעותיו לא התקבלו ולא אומצו הלכה למעשה, הבטיח התלמוד את ההרמוניה בין החכמים ובתוך עם ישראל. בתוך המסגרת של ההלכה והמסורת יש מקום לדעות רבות ושונות. לא כולן יכולות לקבל משקל שווה ולהפוך להלכות, אך אין סיבה שאפילו אחת מהן תהפוך לעילה לסכסוך אישי ולהשמעת השמצות.
ראוי שהלקח מהמחלוקת בין יוסף ואחיו ילווה וידריך אותנו גם באתגרים שיש לנו היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
