ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
פתרון "היתר המכירה" לא היה מקובל על חלק מהפוסקים בעיקר בגלל הטענה שאסור למכור אדמות בארץ ישראל לנכרים באיסור דאורייתא של: "לא תחנם". משמעותו של איסור זה, היא החובה להימנע מנקיטת צעדים אשר עוזרים לנכרים (עובדי עבודה זרה) להשתלט על ארץ ישראל או חלקים ממנה. לכן, מכירה בדרך של הרשאה איננה מועילה על פי דין, כי "אין שליח לדבר עבירה". עוד טענו המתנגדים, כי המכירה איננה מועילה מפני שאין גמירות דעת מצד המוכרים. טענה נוספת מכיוון אחר הייתה, כי "היתר המכירה" מבטל לחלוטין את "תורת השמיטה" ולכן אין הוא דומה להיתרים אחרים הנהוגים בהלכה. (בשבוע שעבר הסברנו מה התשובות שניתנו בעבר לקשיים אלה ומהם השיפורים שנעשו בשנים האחרונות בנושא "היתר המכירה"). פוסקים אלה קראו לציבור הפועל לפי פסקי ההלכה שלהם, לצרוך בשנת השמיטה אך ורק "יבול נכרים". תחת כותרת זו מצויה תוצרת חקלאית של ערביי ישראל, של ערביי יהודה ושומרון, של מדינות ערב הסמוכות ותוצרת חקלאית המיובאת מאירופה. נסביר השבוע, בע"ה, מה הם החסרונות של שיטה זו.
היבוא מאירופה מאפשר שיווק של ירקות ואחר כך פירות אשר בהם אין כל חשש מבחינת הלכות שביעית. אבל תוצרת זו נמכרת במחירים "מטורפים". רוב רובו של הציבור איננו יכול לעמוד במחירים אלה ודווקא המשפחות היותר גדולות וחסרות המשאבים החומריים (מבחירה חופשית) הן שאמורות לשלם אותם. מציאות זו גורמת בוודאות לפגיעה בבריאותם של הילדים ואולי גם של המבוגרים. גם זה שיקול הלכתי שיש לקחתו בחשבון.
ערב שנת השמיטה, נחתמו הסכמים רב שנתיים עם חקלאים במדינות ערב, שהבטיחו את יבוא תוצרתם למדינת ישראל. הסכמים אלה פגעו ופוגעים פגיעה רב שנתית בחקלאות הישראלית. זאת כדי להנצל מספק איסור "לא תחנם" תוך פגיעה ודאית בישוב הארץ. גם ירקות ופירות אלו זו יקרים בהרבה מתוצרת הארץ. ההסכמים שנחתמו עם ערביי ישראל - מאוד בעיתיים-הלכתית. קיימת תחרות קשה בין הציבור היהודי שומר החוק ובין גורמים ערביים שאינם מכירים בחוקי המדינה על השליטה בקרקעות במדינת ישראל, בעיית "לא תחנם" עולה כאן במלא חריפותה ויתרונה של שיטה זו הופך באופן ברור לחסרונה. מכאן, שעדיף לסמוך על "היתר המכירה" - שם המכירה היא זמנית ואיננה מעודדת השתלטות על קרקעות ושטחים נרחבים בידי גורמים עוינים למדינת ישראל כמדינה יהודית.
ההסכמים שנחתמו עם ערביי יהודה ושומרון הם גרועים-הלכתית הרבה יותר. מדינת ישראל הכריזה על רצועת עזה ועל האנשים שהשתלטו עליה כעל ישות עוינת, הנמצאת במצב מלחמה עמנו. מדינת ישראל קוראת לכל העולם להחרים את השלטון שם ולא לעודדו כלכלית. כיצד יתכן שכשהישות העויינת מנסה להרוג בנו, אנשים נשים וטף בירי על אוכלוסיה אזרחית, מהדרים יראי שמים יחתמו עם אנשי ישות זו על הסכמי סחר רב שנתיים, וזאת כאשר שיש פתרונות הלכתיים אחרים?! גם ההסכמים עם אנשי הרשות ביהודה ושומרון בעיתיים מאוד מבחינה זו, שהרי מעשים שבכל יום הם, שאנשי פתח נתפסים בניסיונות להחדיר מחבלים מתאבדים לתוך ערי ישראל ואנשי ה"משטרה" של הרשות מנסים, ולצערנו הרב גם מצליחים, להרוג יהודים. בעיית ההשגחה נראית כאן חמורה ביותר.
בעיה נוספת הקיימת אפילו בתוך שטחי מדינת ישראל הריבונית, היא בעיית ההשגחה. גם הבד"צים מודים שהמשגיחים שלהם נמצאים בסכנת נפשות ותחת איום תמידי. בעיית ההשגחה נוגעת לשני תחומים: הראשון, מניעת זליגת תוצרת של יהודים שלא מכרו את שדותיהם והמנסים להשיג מחירים גבוהים יותר על ידי שיווק תוצרתם כיבול נכרים. והשניה - שיווק תוצרת הגדלה על אדמות של יהודים שרק הושכרו לערבים, כתוצרת נכרים. הנסיון "להדר" עלול לגרום למכשלות גדולות. לכן נתמה על כינוי פתרון זה "שמירת שמיטה כהלכתה" או "שמירת שמיטה לחומרה".
לאור זאת, פסק מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שיש להעדיף את "היתר המכירה" על פני קניית תוצרת חקלאית של נכרים, המנסים לנשל את עם ישראל מנחלתו ושאינם מוכנים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית (שו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה קו, עיינו שם בהסבר קשיים הלכתיים נוספים בשיטה זו).
יהי רצון שנזכה בקרוב לשמור את הלכות השמיטה מן התורה באמונה ובהידור. שנזכה להיות אלה שסומכים רק על הקב"ה ולא על "רהבים". נמשיך ונתפלל כי נזכה להיות כמי ש"מאמינים בחיי העולמים וזורעים" במשך שש שנים ו"מאמינים בחיי העולמים" ומשמטין את השדות בשנה השביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
