ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
בחג הסוכות, עלה מעל ראשינו לשמי מרומים - אבינו, מורינו ורבינו, מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זי"ע. ואנו, כאלישע הנביא בשעה שראה את רבו אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה, זועקים פעמיים בלב מר ונשבר - אבינו, אבינו.
אבינו, פעם ראשונה, מפני שרבינו הקים עולם של תורה בדור הבנים הגדל בארץ האבות. רבינו, שעוד בהיותו ר"מ צעיר בישיבת מרכז הרב, הטעים את ראשוני בני "דור הכיפות הסרוגות" את טעמו של ה"עיון". לימד אותם להקשות ולתרץ, לחדש סברות אמיתיות ולפלפל ב"קצות" מוקשה. ובהמשך כראש ישיבה היה זה רבינו, שחזר ושינן בכל שיחותיו את חשיבות הישיבה, ההתמדה, הגדלות בתורה וקבלת המסורה מגדולי התורה מדור לדור - "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה..." (יומא כח:), רבותינו הם "מעתיקי השמועה" (רמב"ם פיה"מ), היו ציטוטיו הקבועים. לעיתים בדרך חידוד הוסיף - כל יהודי צריך להיות תלמיד חכם, וגם... רב צריך להיות תלמיד חכם.
כך היה רבינו לאבינו, שהרי אב הוא החוליה המקשרת בינינו לדורות קודמים, ורבינו הוא שהנחיל לתנועת "תחיית הקודש" את הבסיס ההלכתי והלמדני הרחב, המסור למשה מסיני.
מנהיג הציבור
ומכוח זה - אבינו, פעם שנייה. רבינו היה למנהיג הציבור. הוא שהקים דור שמחדש ממקור הקודש, ידע להורות לדור דרך בבעיות הציבוריות המתחדשות, דרך הרואה במדינה ובחיים המתחדשים בה בשורה של קודש, ולכן כה חשוב שהיא תהא כפופה לתורה. לאור דרכו הרוחנית הזו עמד רבינו בראש המאבק למען שלמות ארצנו הקדושה, כשבשיאו פסק את פסיקתו המפורסמת על החובה לסרב לפקודה הנוגדת את דיני התורה. ידוע, שגדולי ישראל בעת פטירתם אמרו משפט, שמקפל בתוכו את כל דרכם הרוחנית, ומהווה מעין סיכום למשנתם. לדוגמה, על הגאון מווילנא, שחייו ותורתו נסובו מסביב לדקדוק במצוות, מסופר שבעת פטירתו לקח בידו את הציצית שלו ובכה - בעולם הזה אפשר לקנות ציצית בכמה פרוטות ולזכות במצוות רבות, ואילו בכל חיי העולם הבא אי-אפשר לקיים מצוות. אפשר לומר שגם פסק זה של רבינו (שבאמת הוא הלכה פשוטה ברמב"ם), שהוא פסיקתו הציבורית הנודעת האחרונה, מבטא בעומק את דרכו הרוחנית כל חייו - להחיש את אור גאולת ישראל בדורנו, מתוך נאמנות מוחלטת לתורה ולהלכה.
מכוח דרכו הרוחנית של רבינו, ובמיוחד לאור הנחיותיו בפסיקותיו והדרכותיו בתקופת הגירוש, קמה תנועת "קוממיות". ועתה, משנסתלק רבינו - מה עלינו לעשות?
"ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו, ויכה את המים ויאמר: איה ה' אלוקי אליהו... ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע". "ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אשר באדרתו צפון כוח הקודש לשפוך רוח נבואה, ולעשות פלאות בצעקת איה ה' אלוקי אליהו" (אורות הקודש, שא). כלומר, לכאורה מהצדיק המסתלק נשאר רק דומם, כאליהו שהשאיר אדרת. אולם באמת במפעליו של הצדיק הלוא גנוזים כוחות חיים גדולים של קשר לה' - תורתו ומעשיו שהשאיר בעולם, ומי שמחפש אותם כאלישע הצועק לה' אלוקי אליהו, ימצאם וימשיך את דרכו.
רבינו השאיר אחריו הרבה יותר מאשר חפצים דוממים, הוא השאיר אחריו תורה שלמה, דרך חיים ואת גדולי תלמידיו הממשיכים את דרכו. רבינו בגדלותו דומה היה לעץ גבוה, שבצלו יכולים התלמידים לעמוד זקוף, להתפתח ולהפוך לגדולים בתורה. אנו בתנועת "קוממיות" נמשיך בעז"ה ללכת בדרכו של רבינו לאורם של תלמידיו הגדולים.
תנועת "תחיית הקודש", מיסודו של מרן הראי"ה זצ"ל, כבר ידעה משברים רבים, אולם בטוחים אנו בה' אשר דיבר טוב על ישראל, שהיא תמשיך ותפרח ותעלה מעלה מעלה, כפי שלימדנו הרב הנזיר זצ"ל בדבריו על הסתלקותו של מרן הראי"ה זצ"ל (אורות הקודש א', 30) - בהסתלקותו של רשב"י, בסוף אדרא זוטא, לא סיים בוצינא קדישא לאמר חיים, שמענו קול שקורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך". וכן בהילולא של הרב זללה"ה, שמענו קול שקורא ואומר: "חיים עד העולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
