ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להשבע לשקר, שנאמר: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (ויקרא י"ט).
סיפורה של מצוה
כמה דקות לאחר שעלה על מיטתו ר' יעקב, מנכבדי ירושלים, לאחר שסיים אמירת תיקון חצות בבכיה גדולה, נשמעו דפיקות עזות בפתח הבית. בני הבית התעוררו בבהלה, כשחשש כבד ממלא את ליבם. היה ברור כי היחידים שיכולים לדפוק בשעה כזו ובגסות שכזו, הם שוטרים תורכים, ומהם יכולות לצמוח רק רעות.
בדחילו ורחימו ניגש ר' יעקב ופתח את הדלת. השוטרים התפרצו פנימה, תפסו את ר' יעקב והחלו לגרור אותו החוצה. אחד מבני המשפחה שהעז לפתוח את פיו, זכה לתשובה כואבת מקת של רובה. בתחנת המשטרה אמר החוקר לר' יעקב כי הוא מואשם במרידה בשלטון היות והתבטא בביטוי מזלזל כנגדו. ר' יעקב נחרד היות והוא ידע כי משמעות הדבר עלולה להיות מוות או לכל הפחות גירוש מהארץ. לאחר כמה ימים הוציאו את ר' יעקב מחדרו והודיעו לו כי הוא משוחרר לביתו. הסתבר לו כי יהודי ירושלים אספו סכום כסף נכבד ביותר ובעזרת כל הקשרים האפשריים שיחררו אותו על ידי נתינת שוחד למושל המקומי. החוקר בתחנת המשטרה היה כעוס ביותר, ואמר לר' יעקב כי לא יעזור לו דבר שכן בקרוב הפחה הולך להוציא צו האומר כי כל יהודי שלא נולד בארץ יגורש ממנה, וממילא ר' יעקב יגורש מהארץ אלא אם כן יוכל להוכיח כי נולד בארץ או לכל הפחות ישבע על כך.
כששוחרר ר' יעקב פנה אל הרב יהודה מימון וסיפר לו על דבריו של החוקר. הרב נבהל מאוד מגזרה איומה זו, והחל לדון בשאלה האם על מנת להשאר בארץ מותר להשבע לשקר. הרב מימון פנה בשאלה אל רבה של פתח תקוה הרב אבא ציטרון ויחדיו דנו שעות רבות בשאלה. כשלא הגיעו להכרעה פנו אל רבים מגדולי ישראל שחיו בארץ, אולם אף אחד לא רצה לקחת על עצמו את האחריות בשאלה חמורה זו. בראותם כי אין בידם להגיע להכרעה מעשית, הציע הרב ציטרון לשלוח את השאלה אל חותנו הרב יוסף רוזין-הרוגוצ'ובר שהיה גדול הדור ולשמוע את חוות דעתו בנידון. תשובת הרב לא איחרה לבוא : "ודאי שמותר, עיין כתובות דף ע"ה". על הפסוק: "לציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון" (תהילים פ"ז) דורשת שם הגמרא: "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה" ומפרש שם רש"י: "המצפה לראותה יקרא מבניה...".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
37 - "לא תעשה כל מלאכה"
38 - "ולא תשבעו בשמי לשקר"
39 - "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא"
טען עוד
מצוה להורות
איסור זה כולל שבועה לשקר על דבר שאפשר לאדם לעשותו, והוא נשבע שלא עשה והרי הוא כן עשה, או להיפך נשבע שעשה את הדבר ולא עשהו. וכך גם על העתיד, נשבע שיעשה משהו ולא עשה אותו, או שנשבע שלא יעשה משהו וכן עשהו.
היות ואיסור שבועת שקר הינו איסור חמור ביותר, לכן אל לא לאדם להשבע על העבר שמא אינו מדייק, ולא על דברים העתידיים להיות שהרי לא תמיד הכל בידי האדם ועלול להיווצר מצב בו חלילה נשבע לשקר. על כן יתרגל האדם שלא להשתמש כלל בביטוי 'נשבע' אלא יתרגל למצוא מילים אחרות המבטאות את רצונו לחזק את דבריו כגון 'מבטיח' וכד'.
"בעון שבועת שוא ושבועת שקר... חיה רעה רבה, ובהמה כלה, ובני אדם מתמעטין, והדרכים משתוממין..." (שבת ל"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
