ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בימי הביניים היה מנהג רווח להכריז מדי פעם בפעם חרם על מסחר יהודי, עבודה יהודית ובעלי מקצוע יהודים. הכנסייה בימי פריחתה עודדה חרמים כאלה במטרה לדחוף יהודים להתנצר. יהודים לא הורשו להשתייך לגילדת מסחר, וחרמים חוקיים וכלכליים הפלו את היהודים בצורות שונות.
אלא שבמקרים רבים, אם לא ברובם, החרם היה קצר ימים יחסית ולא יעיל במיוחד. הנסיך הקתולי היה זקוק לרופא היהודי ולבנקאי היהודי לא פחות משאלה היו זקוקים לו, ולכן על אף שבתיאוריה החרם היה אמור להיות מקיף, במציאות הוא לא היה כזה. לגוים רבים היה "יהודי טוב" ששירותיו וכישוריו היו נחוצים לבריאותם ולרווחתם. יהודים מילאו הרבה תפקידים כלכליים חיוניים, כמו פתיחת חנויות ביום ראשון. לכן האוכלוסייה הלא-יהודית הבינה אחרי זמן-מה שהיא לא תוכל להסתדר בלעדיהם. לפיכך על אף שהחרם היה כאוב ומטריד מבחינה פסיכולוגית, הוא לא היה נשק יעיל נגד האינטרסים היהודיים לאורך ימים. זאת הייתה טקטיקה שלא השיגה את התוצאות המקוות.
לפני חמש מאות שנה, אחרי גירוש היהודים מחצי האי האיברי, התפזרו היהודים בכל אגן הים התיכון. היהודים התיישבו במיוחד באיטליה, היו פעילים במסחר והתחרו עם חברות כלכליות נוצריות מבוססות. בנמל אנקונה הוטלו איסורים על יהודים ועל חברות יהודיות, שהרשויות אכפו.
דונה גרציה ביאטריס מנדס, בנקאית יהודיה חסודה ויועצת רבת השפעה של סולטן האימפריה העותומאנית, נקמה בנמל אנקונה כשהכריזה על חרם יהודי על הנמל, על מתקניו ועל הסחר בו.
בגלל עושרה והשפעתה הרבה, היא הייתה בטוחה שהחרם הזה ישיג את התוצאה המקווה. אך למרות מאמציה האדירים לאכוף את החרם, עד מהרה התברר לה שהוא בלתי יעיל. סוחרים יהודיים שהיו מעוניינים יותר ברווח כלכלי מיידי סירבו להישמע לחרם, ועד מהרה התברר שאנקונה איננה חוששת מהחרם של דונה גרציה ביאטריס מנדס.
היו חרמים קטנים אחרים, מקומיים יותר, שהטילו מנהיגים יהודים בניסיון לשפר מעט את התנאים האיומים שבהן פעלה יהדות אירופה. בסופו של דבר, החרמים האלה נכשלו, וגם הפעם, מכיון שסוחרים יהודיים לא היו מוכנים להקריב את האינטרס האישי שלהם למען קיום החרם. כמו במקרה של החרמים הנוצריים, המחרימים היהודים גילו חיש מהר שהם זקוקים לשירותים ולעושר של המוחרמים לא פחות משהמוחרמים היו זקוקים למחרימיהם. קשה לשנות את טבע האדם.
כשרדיפת היהודים על ידי הנאצים בגרמניה בראשית ימי שלטונה הלכה והתגברה, ארגונים יהודים-אמריקנים וחברות מסחריות קראו להחרים מוצרים ושירותים גרמניים. החרם לא היה יעיל, מאחר שאמריקה הייתה אז בעיצומו של שפל כלכלי קשה ולא היתה במצב שאיפשר לה להחרים שום אומה בעולם. אך היטלר השתמש בתירוץ של החרם היהודי כדי להגביר אף יותר את רדיפת יהודי גרמניה. הוא הכריז שזה מעשה תוקפני של יהדות העולם נגד גרמניה ובכך הצדיק את טענתו שיהדות העולם מנהלת מלחמה בגרמניה וב"גזע הארי". היהודים נקלעו ל"מילכוד 22" בכל הנוגע לחרם המוצע, ועד מהרה הוא נעלם מהזירה הפוליטית והארגונית.
אחרי השואה היה ניסיון נוסף להחרים שירותים ומוצרים גרמניים. יהודים רבים מקיימים חרם כזה עד היום. אך אחרי שמדינת ישראל קיבלה את הסכמי השילומים עם גרמניה ואת ועידת התביעות, לא יצא לפועל שום חרם יהודי המוני על גרמניה. מכל זה עולה שלחרם, על אף שהוא מתסכל ולא נעים, אין השפעה גדולה בטווח הרחוק.
גם החרם הערבי על ישראל הופר שוב ושוב על בסיס אישי. האינטרס העצמי של שני הצדדים מנצח את הלהט הלאומני, האידיאולוגי או הדתי שהוליד את החרם מלכתחילה. גם החרם האנגלי על האקדמיה הישראלית התמוסס לבסוף. נראה שחרם איננו הנשק הטוב ביותר בסכסוכים ובמאבקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
