ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
הרב הוציא פסק הלכה בעניין זה וכך כתב :
"לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי משום לאו דלא תחֹנם, ומשום בטול מצות ישוב ארץ ישראל המחייבת כל יחיד ויחיד מישראל. איסור זה חל על כל יהודי אזרח וחייל כאחד. פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים, הינה פקודה הנוגדת את דת תורתנו ואסור לקיימה...".
על פסק זה נשאל הרב על ידי הרב אהרון ליכטנשטיין שליט"א, כיון שיש דעות שויתורים שעושה הממשלה יביאו להצלת חיי אדם, הרי שיש בזה גדר של פקוח נפש או לפחות ספק פקוח נפש, ומדוע הרב מתעלם משיקול זה? מנין לרב הוודאות המוחלטת שאין כאן גדר של פקוח נפש, האם זו הערכה של המציאות, או סוד ד' ליראיו, או דעתו שעל אף הסכנות, חומר האיסורים וחשיבות השמירה על שלמות ארץ ישראל משקלה עולה על שמירה של נפשות?
נראה כי מרן הרב שפירא זצ"ל אכן הכריע מצד כל שלושת הטעמים הללו. כי אכן הערכת המציאות של הרב ועוד רבים כמותו היתה שהנסיגות שהממשלה מתכננת מסכנות את עם ישראל גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, והדרך של הממשלה לפתרון הסכסוך שגויה מעיקרה והיא מרחיקה אותנו מהשלום ומרבה את הסכנה. זו גם דעתו של פרופסור אוּמן המומחה הגדול ביותר בעולם לפתרון סכסוכים. וכי תאמר מאחר שנחלקו דעות המומחים, הממשלה היא הסמכות להכריע בשאלה זו - התשובה שלילית, אין לממשלה הסמכות לקבוע מהי המציאות. הסמכות שלה אף פחותה מסמכות המומחים שאף הם מוטים על פי השקפת עולמם. בשיקולי הממשלה מצטרפים שיקולים פוליטיים נוספים שלא מן העניין, ועל כן הפוסק לא חייב לקבל את ההערכה של הממשלה, ולא חייב לקבוע על פיה את הכרעתו ההלכתית. אם הפוסק הגיע למסקנה שהחלטת הממשלה נבעה מהשקפת עולמה, ואילו השקפת עולמה היתה על פי התורה - החלטה היתה אחרת, ואם הפוסק לאחר שבחן את דעות המומחים השונות הגיע למסקנה שנסיגות אלו מסכנות את המדינה ומסכנות נפשות לטווח קצר וארוך, עליו להכריע לפי הבנתו את המציאות.
וכי תאמר הרי הפוסק אינו מומחה בניתוח המציאות, ולכן עליו לראות את המציאות כמסופקת ולא מוכרעת, או אז מאחר שהדעות נוטות לכאן ולכאן, שבה ועולה ההלכה. האומרת, כי יש איסור גמור למסור חלקי ארץ ישראל לנוכרים, ואין כאן ספק פקוח נפש שצריך לשקול אותו כנגד האיסור. על כן ההלכה שהכריע מרן מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל שרירא וקיימת מהבחינה הזאת, ונמשיך בעז"ה לדון בשבועות הבאים בשאר הנימוקים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
