ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
היהדות, על פניה, אולי נראית כמו אוסף של חוקים, מצוות והגבלות. אך בבחינה מדוקדקת ומחוכמת יותר ניווכח שהיהדות היא בעצם סדרה של ערכי וחוקי חיים שמהם נגזר היישום של כל הציוויים והמצוות הללו. התהליך ההלכתי הוא בעצם ניסיון לפשר בין שני ערכים סותרים לכאורה או להכריע איזה ערך מנצח במצב שבו יש התנגשות, לכאורה, בין שני ערכים ביהדות.
למשל, חיי אדם הם ערך עליון שמנצח את הערך הגדול של שבת ושל מצוות אחרות. השבת, לעומת זאת, היא ערך שמקבל עדיפות על פני ערך העבודה היצרנית ועבודה נחוצה אחרת.
בסולם של הערכים היהודיים, ארץ-ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד כערך מוחלט. היא ערך דתי ואמוני ולא רק תוצר של להט לאומי או רגש פטריוטי. לכן ארץ-ישראל מופיעה בכל יום בתפילות של היהודים בכל העולם כמו גם התורה, החזרה בתשובה והשבח לבורא. ארץ-ישראל משתנה והופכת ממקום ואתר על פני כדור הארץ לאתגר רוחני ולעניין אמוני עליון. אדם איננו יכול להעריך את היהודים ואת היהדות בלי להבין את העובדה הזאת ואת חשיבותה בהגות ובהיסטוריה היהודית.
הציונות נבנתה על הרעיון הדתי וערך היסוד הזה באמונה היהודית, על אף שבצורתה החילונית היא סילקה מארץ-ישראל את ערכה הדתי והפכה אותה למפעל לאומי. הציונות עודדה עבודת כפיים וחקלאות כביטוי להישגיות ולשיפור אישי ועודדה את התפיסה ש"הבעיה היהודית" והאנטישמיות ייעלמו מן העולם עם הקמתה של מדינה יהודית עצמאית.
הציונות לא ראתה בארץ-ישראל עניין דתי או ערך אמוני. היא נקטה גישה "מעשית" יותר לנושא וראתה בארץ אך ורק אמצעי ליצירת חברה יהודית בטוחה ומתקדמת וחברה מכובדת במשפחת העמים.
התלמוד ראה בארץ-ישראל ערך דתי עליון שבנסיבות מסוימות מתיר ליהודים לרכוש מחדש אדמות בארץ-ישראל מגויים, אפילו בשבת. הוא מדגיש את הרעיון של יישוב ארץ-ישראל כמחוייבות דתית וערך עליון בחיים היהודיים. ערכה של ארץ-ישראל עלה אפילו על ערך של ריבונות יהודית בארץ-ישראל. ההתנגדות העזה לציונות מצד מגזרים רבים בחברה היהודית הדתית מקורה בתפיסה הציונית שהחליפה את הערך הדתי של ארץ-ישראל בערך של לאומיות יהודית.
המאבק האידיאולוגי והאמוני על מקומה של ארץ-ישראל בחיים היהודיים ועל ההגדרה האמיתית שלה עוד לא הסתיים. הוא נמצא במידה רבה בליבו של הוויכוח הפוליטי שאנחנו מצויים בו היום.
חבלי הארץ, ביטחון, השפעות דמוגרפיות - כולם דברים חשובים לדיון הפוליטי והמדיני. אבל עמוק, עמוק בפנים, זאת עדיין שאלה של אמונה וערכים. ניתוק הערך הדתי של ארץ-ישראל מהמדיניות ומהתוכניות של הממשלה יוצר בחברה היהודית חוסר תפקוד פנימי. ההשקפות השונות ביחס למדיניות הממשלה - "התנתקות", "נסיגה חד צדדית", "תהליך שלום" וכו' - כולן נשענות על מידת העוצמה והחשיבות שהן מייחסות לערך הזה של ארץ-ישראל במונחים מעשיים. התחמקות מהנושא והתעלמות מנוכחותו - דבר שהפך לנורמה אצלנו כנראה - רק מגדילות את המתיחות ואת הפילוג הפנימי בחברה שלנו.
מה שחסר בוויכוח הלאומי הוא הבנה שארץ-ישראל בחיים היהודיים היא ערך שהינו לפעמים נפרד ממדיניות ממשלות מדינת ישראל. כשתהיה הבנה והערכה של הערך הזה והכרה בקיומו, אני חושב שהמרירות בוויכוח על מדיניות הממשלה תפחת. אולי לא נקבל החלטות חכמות יותר, אבל זה יקל עלינו להגיע להסכמה הרמונית יותר ולרצון לאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
