ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
היהדות, על פניה, אולי נראית כמו אוסף של חוקים, מצוות והגבלות. אך בבחינה מדוקדקת ומחוכמת יותר ניווכח שהיהדות היא בעצם סדרה של ערכי וחוקי חיים שמהם נגזר היישום של כל הציוויים והמצוות הללו. התהליך ההלכתי הוא בעצם ניסיון לפשר בין שני ערכים סותרים לכאורה או להכריע איזה ערך מנצח במצב שבו יש התנגשות, לכאורה, בין שני ערכים ביהדות.
למשל, חיי אדם הם ערך עליון שמנצח את הערך הגדול של שבת ושל מצוות אחרות. השבת, לעומת זאת, היא ערך שמקבל עדיפות על פני ערך העבודה היצרנית ועבודה נחוצה אחרת.
בסולם של הערכים היהודיים, ארץ-ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד כערך מוחלט. היא ערך דתי ואמוני ולא רק תוצר של להט לאומי או רגש פטריוטי. לכן ארץ-ישראל מופיעה בכל יום בתפילות של היהודים בכל העולם כמו גם התורה, החזרה בתשובה והשבח לבורא. ארץ-ישראל משתנה והופכת ממקום ואתר על פני כדור הארץ לאתגר רוחני ולעניין אמוני עליון. אדם איננו יכול להעריך את היהודים ואת היהדות בלי להבין את העובדה הזאת ואת חשיבותה בהגות ובהיסטוריה היהודית.
הציונות נבנתה על הרעיון הדתי וערך היסוד הזה באמונה היהודית, על אף שבצורתה החילונית היא סילקה מארץ-ישראל את ערכה הדתי והפכה אותה למפעל לאומי. הציונות עודדה עבודת כפיים וחקלאות כביטוי להישגיות ולשיפור אישי ועודדה את התפיסה ש"הבעיה היהודית" והאנטישמיות ייעלמו מן העולם עם הקמתה של מדינה יהודית עצמאית.
הציונות לא ראתה בארץ-ישראל עניין דתי או ערך אמוני. היא נקטה גישה "מעשית" יותר לנושא וראתה בארץ אך ורק אמצעי ליצירת חברה יהודית בטוחה ומתקדמת וחברה מכובדת במשפחת העמים.
התלמוד ראה בארץ-ישראל ערך דתי עליון שבנסיבות מסוימות מתיר ליהודים לרכוש מחדש אדמות בארץ-ישראל מגויים, אפילו בשבת. הוא מדגיש את הרעיון של יישוב ארץ-ישראל כמחוייבות דתית וערך עליון בחיים היהודיים. ערכה של ארץ-ישראל עלה אפילו על ערך של ריבונות יהודית בארץ-ישראל. ההתנגדות העזה לציונות מצד מגזרים רבים בחברה היהודית הדתית מקורה בתפיסה הציונית שהחליפה את הערך הדתי של ארץ-ישראל בערך של לאומיות יהודית.
המאבק האידיאולוגי והאמוני על מקומה של ארץ-ישראל בחיים היהודיים ועל ההגדרה האמיתית שלה עוד לא הסתיים. הוא נמצא במידה רבה בליבו של הוויכוח הפוליטי שאנחנו מצויים בו היום.
חבלי הארץ, ביטחון, השפעות דמוגרפיות - כולם דברים חשובים לדיון הפוליטי והמדיני. אבל עמוק, עמוק בפנים, זאת עדיין שאלה של אמונה וערכים. ניתוק הערך הדתי של ארץ-ישראל מהמדיניות ומהתוכניות של הממשלה יוצר בחברה היהודית חוסר תפקוד פנימי. ההשקפות השונות ביחס למדיניות הממשלה - "התנתקות", "נסיגה חד צדדית", "תהליך שלום" וכו' - כולן נשענות על מידת העוצמה והחשיבות שהן מייחסות לערך הזה של ארץ-ישראל במונחים מעשיים. התחמקות מהנושא והתעלמות מנוכחותו - דבר שהפך לנורמה אצלנו כנראה - רק מגדילות את המתיחות ואת הפילוג הפנימי בחברה שלנו.
מה שחסר בוויכוח הלאומי הוא הבנה שארץ-ישראל בחיים היהודיים היא ערך שהינו לפעמים נפרד ממדיניות ממשלות מדינת ישראל. כשתהיה הבנה והערכה של הערך הזה והכרה בקיומו, אני חושב שהמרירות בוויכוח על מדיניות הממשלה תפחת. אולי לא נקבל החלטות חכמות יותר, אבל זה יקל עלינו להגיע להסכמה הרמונית יותר ולרצון לאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
