ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
אולם, המקרה נראה לדיינים מוזר. ישבו הדיינים נבוכים, והתלבטו האם להאמין לה. אחד הדיינים היה הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאמר מיד - תקראו לר' אברום שפירא.
נכנס הרב, ושמע את הבעיה. ניגש הרב לאישה ושאלה תגידי לי, בזמן שהתחתנת עשית שבעה סיבובים מסביב לבעלך, כאשר התגרשת כמה סיבובים עשית? ענתה לו האישה - שלושה. אמר הרב - תודה רבה, לא התגרשת מעולם, שהרי אין מנהג כזה. כך הציל הרב בפקחותו את בית הדין ממבוכה.
זוהי דוגמא לחכמת החיים המיוחדת של הרב, אולם כדיין הרב לא הסתפק רק בחכמתו ובגדולתו העצומה בתורה, אלא גם מסר נפשו, כפשוטו, כדי להתיר עגונות. הרב ישב עם פושעים כבדים, תוך כדי סיכון חייו, כדי לדלות מהם ידיעות שיסייעו לו להתיר עגונות.
כך בגיל שבעים, כשהוא ידוע כרב מתמיד ולמדן גדול, ראש ישיבה מובהק, ואחד מגדולי תלמידי החכמים והדיינים שבדור, התמנה רבנו לרב ראשי לישראל. בתפקיד זה נחשף הרב לתחומים חדשים ורחבים. כדרכו בבית הדין, גם ברבנות, נכנס הרב לעובי פסקי ההלכה בכל כוחו התורני, תעוזתו הגדולה ומסירות נפשו.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מערכת הכשרות. הרב הקים יחד עם עמיתו הראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א מערכת כשרות למופת. הם העמידו בראשה את הרב איסר קלונסקי שליט"א, ומתחתיו הרבה ראשי אגפים שניהלו את המערכת מבחינה מעשית בצורה מופתית, וגם אספו חומר הלכתי הנוגע למוצרים השונים אותם צריך היה להכשיר. אולם בסוף, הרב ועמיתו ייבדל לחיים ארוכים הגר"מ אליהו צללו אישית לעומק הסבך ההלכתי, והם שקיבלו את ההחלטה לגבי כל מוצר.
באותם ימים, לא היה מוצר אחד שעליו כתוב 'באישור הרבנות הראשית לישראל', כולל המוצרים הרבים המיובאים מחוץ לארץ, שהרבנים הראשיים לא עמדו מאחוריו באופן אישי. היתה בכך מסירות נפש אדירה מצד הרב על נושא הכשרות, שהרי הרב עמד בראש מערכות מרובות - כיהן כראש ישיבה גדולה, נשיא בתי הדין ורב ראשי לישראל, ובכל זאת הקדיש המון המון זמן לצלול לפרטי הפרטים של אלפי אלפי מוצרים ולהכריע לגבי כשרותם.
זוהי גדלות ומסירות נפש עצומה, מפני שהרב נזקק להכרעותיו לא רק לידע הלכתי אדיר, אלא גם לידע מקצועי רב במערכות מודרניות המתחדשות כל הזמן. לדוגמא: כיום, בשביל לייצר דגים, שולחים מפעלי הדגים אונייה ללב הים. האונייה שואבת לתוכה מרחבי הים כמות אדירה של דגים, והמכשור שבתוכה מסנן את מין הדגים הרצוי ופולט חזרה לים את שאר מיני הדגים. באונייה חותכים את הדגים, שוטפים, מנקים ואורזים, וכך שבה האונייה ליבשה כאשר הדגים בקרבה ארוזים כ'פילה' ללא קשקש וסנפיר. אין אפשרות לשלוח משגיח כשרות על האונייה ללב הים, מפני שהאוניות מפליגות לחצי שנה. לכן, כדי לבדוק את סוג הדג, משתמשים בבדיקה בשם 'אלקטרו פורסיס' - בדיקה אלקטרונית מסויימת. עלתה השאלה - האם בדיקה זו מועילה להכשיר את הדג? הרבנים הראשיים דאז הכריעו שכן. על פסיקה זו מסתמכים כיום גופי כשרות בעולם כולו.
כך הניחו רבנו יחד עם עמיתו הגר"מ אליהו שליט"א בפסיקותיהם ההלכתיות העמוקות והיסודיות תשתית הלכתית לדורות. אולם רבנו לא רק פרץ דרך בתחום הכשרות, בנוסף לכך היו לרב שורה של פסיקות הלכתיות יסודיות לדורות רבים, הבולטים והידועים שבהם: ההכרה בעדה האתיופית כחלק מעם ישראל בצירוף הדרישה מהם ל'גיור לחומרא' (שנועדה מבחינה הלכתית להקל עליהם), קביעת רגע המוות המוחי כרגע הקובע להשתלות ועוד. כך, בגדלותו בתורה ובמסירות נפשו הפך רבנו לפוסק לדור ולדורות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












