ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
פרשתי בפניו את הצדדים השונים בסוגיה, הרב התעניין בדברים, דן איתי בשאלות ונראה שקיבל את הסברות שהעליתי. בסופו של דבר, לאחר דיון ארוך שאלתי אותו: "אז מה לנהוג למעשה?" שאלני הרב: "ומה נהגו אצלכם בבית? הרי מבית של תלמיד חכם הינך בא". השבתי לו שאבי היה פותח את המקרר רק כשהמנוע עבד. ענה הרב: "אם כך נהגו אצלכם בבית, למה צריך לשנות?". לאחר זמן מה ניגש אלי הרב ושאל אותי: "איך עובד מכשיר הגרמא במקרר שלכם?" השבתי לו: "הרי הרב אמר לא להכין מכשיר כזה?" ענה לי הרב: "אני לא אמרתי לא להכין".
בשבילי המעשה הזה היה לימוד גדול, הרב רצה להדגיש לי כי פוסק חייב להבין את חשיבות מנהגי הבית ומסורת האבות ולא לזלזל בהם, אך מצד שני ניתן להוסיף ולהחמיר, אך בלי לחשוב שהדורות הקודמים היו פחות טובים.
קשה לי מאוד לחשוב על מורנו ורבנו בלשון עבר, אך הצורך להביא את מורשתו הגדולה לדורות הבאים הביאני לשבת ולחשוב על עומק גדלותו. ניתן לומר שהרב היה אומן השילובים. היתה לו את היכולת הנדירה לשלב בין דברים מנוגדים בצורה קיצונית, מצד אחד היה ראש ישיבה שאמון על הפלפול ומאידך דיין שצריך לפסוק בצורה חותכת. מצד אחד היה נושא דגל המסורת והקפדה על מנהגים, ומאידך, חדשן בעל יצירתיות מדהימה [מנושאים של ניתוחי מתים, קביעת רגע המוות והיתרי עגונות ועד לחידושים בנושא היתר המכירה]. מצד אחד גאון עצום שכונה על ידי גדולי דורו "הרב הגאון, המפורסם, זך השכל", ומצד שני ניחן בענווה גדולה [עמדנו בחרדת קודש ליד דלתו, והחיוך וההלצה שלו אפשרו לנו להיכנס ולעמוד במחיצתו]. מצד אחד תכונות של סלע יצוק במעשיו ועמדות ברורות בנושא עם ישראל וארץ ישראל, ומאידך סבלנות אין קץ לשמיעת הדעות השונות בדרך לבירור.
בסוכות, ביום ההלוויה, כשהתפללתי "הושע נא אבן השתייה", התחלתי לבכות. חשתי כי "אבן השתייה" נלקחה מאיתנו. כאבן השתייה, רבנו שהיה סלע מוצק בתורתו ואִפְשר לנו לשתות מים אדירים ברצונו העצום ללמד, להנחות ולהסביר, לשבת ולענות בסבלנות לכל הפונים אליו.
ואז חשבתי איך ניתן להגיע לשילוב המופלא הזה. מובן שכדי לקבל יכולת הכרעה הלכתית כזו צריך ידע אדיר הנובע משקידת לימוד עצומה של עשרות שנים, זיכרון פנומנאלי שניחן בו, סקרנות אישית מדהימה וניסיון של שנים רבות. אך לידע העצום שנצבר בגלל ארבע תכונות אלו צריך להוסיף גם את נושא גדלות המידות שהיו לרב שהתבטאו גם בענווה ומאור פנים לכל אדם.
בהלוויה היה ברור לנו שהאבידה גדולה וצריך לקרוע קריעה, אך מלבד הבעיה של קריעה בחול המועד (שרק האשכנזים הנוהגים כמנהג פולין קורעים), צריך להגדיר מהו "רבו מובהק" שעליו קורעים. הבעיה היא שהרב בעצמו אמר פעמים רבות שבימינו כשעיקר לימוד התורה הוא מספרים, יש בעיה להגדיר רבו מובהק.
לאחר מחשבה והתייעצות הלכתית, חשבתי כי ברור שהיה רבנו המובהק. "רב מובהק" אינו רק מלמד את החומר היבש, אלא בונה בך את דרכי הפסיקה. כשהיינו שואלים את הרב בנושא מסוים, ראינו את אומנותו לתת לנו את הפרופורציה לדברים, לא רק את הצדדים ההלכתיים השונים, אלא גם את החיוך, הקריצה, המבט המכוון והתיבול במעשִֹייה, שמהם לומדים לא פחות ומהם בונים דרכי חשיבה ובניין אישיות של פסיקה הלכתית. בכל שאלה ההרגשה היתה של שיוף אישי, הבנתי שלימוד מספרים הוא חשוב אך לא בעל משמעות מכרעת, זו היתה המשמעות של "רבו מובהק" ומכאן החלל האדיר שנוצר בחסרונו. זוהי "אבן השתייה" - שממנה הושתת עולמנו התורני והציבורי - הריני כפרת משכבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
