ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
מורי האהוב אשר לימדני גמרא טרם שהייתי בר-מצווה, הרב דוד סילבר, הלך לעולמו בשבוע שעבר. הוא חי חיים ארוכים ופוריים, ובשנותיו האחרונות היה אדם מוכר ומכובד בשכונה הירושלמית בית וגן. אהבתי את הרב סילבר כי הוא אהב אותי.
לעתים קרובות אדם זוקף את הישגיו לזכות המורים טובים שזכה ללמוד מהם בתיכון או מאוחר יותר. התמזל מזלי וזכיתי בהרבה מורים דגולים ב-11 השנים שהייתי בישיבה. הם לימדו אותי על יהודים ויהדות (שני מושגים שאינם תמיד זהים), על תורה ותלמוד ועל החיים ותהפוכותיהם. אני חב להם חוב נצחי על ההדרכה שנתנו לי ועל המאמצים שעשו למעני. אך לעתים קרובות אדם שוכח את ההערכה שהוא חב לאלה שלימדו אותו בילדותו.
הרב סילבר לימד אותי את האלף-בית הפשוט (על אף ששום דבר בתלמוד איננו פשוט באמת) של הניווט בים התלמוד, אך הוא עשה זאת עם כל כך הרבה אכפתיות, אהבה ודאגה לרווחתי, שעד היום, על אף שחלפו מאז יותר מיובל שנים, אני לא יכול לפתוח ספר גמרא כדי ללמוד או ללמד בלי לחוש שדאגתו ונוכחותו הנעימה מרחפים מעל הספר.
רבנים אחרים בישיבה תפסו את אור הזרקורים והתפרסמו בעולם היהודי. הוא היה תלמיד חכם גדול, אבל בעל אישיות נחבאת אל הכלים. כל מאות התלמידים שהוא לימד איך להתחיל בלימודי הגמרא חייבים לו חוב גדול של הערכה והכרת תודה. למרבה הצער, לא כולנו יודעים להביע את תודתם כשהאדם עודנו בחיים.
אומרים הגאון הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, אחד המורים היצירתיים ביותר לתורה ולתלמוד במאות השנים האחרונות, נהג לקום לכבוד המורה שלימד אותו אלף-בית. הוא אמר שעל אף שהיו לו הרבה מורים גדולים מאוחר יותר בחייו, המורה שלו לאלף-בית לימד אותו אמת צרופה. אלף תמיד נשארה אלף, ובית תמיד נשארה בית, ואילו מה שלימדו אותו מאוחר יותר בחייו, בפירושים המסובכים לתלמוד, כך הוא גילה, לא תמיד היה אמת, ולכן היה צורך בחזרות ובתיקונים.
אני גיליתי, אחרי שנים רבות של לימוד, שהרב דוד סילבר לימד אותי אמת. הכללים והרעיונות של התלמוד שהוא הסביר לי בצורה כל כך פשוטה ואצילה, הסוגיות הסבוכות שבהן הנחה אותי במיומנות נטולת מאמץ - כל אלה שמרו על אמיתותם הפשוטה עד היום. רק מאוחר יותר בחיי הבנתי את מידת הדיוק של הוראתו ואת העומק של הסבריו, שבילדותי נראו לי כה פשוטים וקלים.
הוא היה מורה בחסד ורבים ממיטב לומדי התורה של דורנו זכו לעבור תחת ידיו. הרב סילבר היה אדם חם, וחיוך מדבק תמיד נראה על פניו. ההבדל בין מורה שמחייך לזה שמזעיף פנים הוא עצום, בייחוד לתלמידים בגיל צעיר, בשנים המעצבות של החיים. הרב סילבר נשאר תמיד חבר, איש סוד ויועץ מהימן לתלמידיו, כשאלה בגרו ועזבו את הישיבה לעסוק בדברים אחרים.
ידעתי שהוא תמיד עומד לרשותי בתפקידיי השונים בחיים היהודיים. הוא היה בעל-קורא מצוין, והפליא בקריאת התורה בציבור. לא רק קולו החזק ודייקנותו בקריאת המילים והטעמים של התורה הפכו אותו לכזה, אלא גם מתיקות התורה שנבעה ממנו בזמן שקרא בספר התורה. אני זוכר שכמעט ציפיתי לימי התענית בישיבה, שכן בימים האלה קרא הרב סילבר בתורה. כששלמה המלך אמר "דבש וחלב תחת לשונך", ייתכן מאוד שהוא חשב על קריאת התורה של הרב סילבר.
עם מותו, עד כמה שידוע לי, הלך לעולמו כל דור המורים שלי בישיבה. משום כך אני חש בדידות מסוג שלא חשתי בעבר. שלמה המלך אמר גם "דור בא ודור הולך", אבל ההשפעה והזיכרון של הדור שהלך נשארים לעד. הרב דוד סילבר, זיכרונו לברכה, מוכיח את זה בלי שום ספק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













