ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בימי עלומיו, היה חסידו של רבי משה מקוז'ניץ. פעם אחת, אמר לרבו חידוש מבריק, ומרוב התפעלות נשקו רבו על מצחו. באותה שעה, אמר רבי יצחק מאיר לעצמו – "זקוק אני לרבי, שיקרע את בשרי מעצמותי, ולא לרבי שינשק אותי".
ואכן, מאז חיפש הרי"מ את העמל, חיפוש האמת והחריפות, והפך לחסידם של תובעי האמת, שקרעו את בשר תלמידיהם - רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנדלי מקוצק. (כחלק מאותה תביעת אמת, שרף פעם חידושי הרי"מ חיבור הלכתי גדול שחיבר, כי חשש לדברי רבו מקוצק, שאמר שאולי לא חיברו עד הסוף לשם שמיים).
מספרים, שבשבת הראשונה בה נסע הרי"מ לפשיסחא במקום לרבי משה מקוז'ניץ, נודע הדבר בחצר קוז'ניץ, ועצבות גדולה השתררה בחצר. אמר רבי משה – כיוון שרבי יצחק מאיר גרם לנו לשבת עצובה, ה' יגרום לו, חלילה, לשבתות רבות עצובות. ואכן, שלושה עשר מילדיו של חידושי הרי"מ נפטרו עליו בחייו (ל"ע), וכולם נפטרו בשבת.
ובכל זאת, גם לאחר עזיבתו את חצר קוז'ניץ, ועל אף הקפדתו של רבי משה שגרמה לו לאסונות כה קשים, המשיך להגן על כבוד רבו, ומעשה שהיה כך היה – פעם אחת, התחתן אחד מחסידי רבי משה עם משפחה של 'מתנגדים'. החליטו המתנגדים לבייש את רבי משה, ולהראות לעין כל שאינו תלמיד חכם גדול בחלק ה'נגלה' שבתורה.
הכינו המתנגדים שורת קושיות חמורות בגמרא ובהלכה, ותכננו להקשות אותם לרבי משה בסעודת המצווה. אחד מראשי המתנגדים, ידע על הקשר של חידושי הרי"מ לרבי משה, וחשש שהרי"מ יגיע לסעודה כדי להגן על כבוד רבו. לפיכך, העמיד המתנגד שומרים בפתח הבית, וציווה עליהם שאם הרי"מ יבוא, ימנעו ממנו להיכנס.
המתינו השומרים בדריכות לבואו של גדול הדור המפורסם. אולם, כשהגיע הרי"מ שנראה עדיין כנער צעיר, לא זיהו אותו השומרים והניחו לצעיר להיכנס. התייצב הרי"מ מאחורי רבו והמתין לבאות.
ואכן, במהלך הסעודה הקשו המתנגדים לרבי משה את אחת מקושיותיהם החמורות. מיד קפץ הרי"מ ממקומו וזעק – קושיא כזו אתם מקשים לרבי? אינכם מתביישים? על קושיא זו אפילו אני הצעיר שבתלמידיו יודע לענות, ומיד תירץ את הקושיא בחריפות גדולה כהרגלו.
הבין מארגן הקושיות, מי חדר לאירוע ודוחה את קושיותיו, וחדל מלהקשות...
ועוד רבות מסופר בו, בחידושי הרי"מ, על חריפותו וגאונותו העצומה בתורה, אותה העמיד להגנת כבוד רבותיו השונים, וביטל עמו בפניהם. רק בערוב ימיו הפך בעצמו לרב ואדמו"ר לחסידים, ומיד נהרו אליו המונים רבים.
השבת, פרשת שמיני, קוראים אנו על נדב ואביהוא, שני גדולי עולם, שעליהם אמר משה לאהרן – "אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך. עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".
נדב ואביהוא גדולים היו ממשה ואהרון, אך חטאו בכך שדחקו את השעה והיו מצפים שימותו גדולי הדור הקודם, ויירשו הם את מקומם. לעומתם, חידושי הרי"מ גדול היה בהכרת הטוב לרבותיו הגדולים, בהתבטלות בפני אותם נקודות בהם הם היו גדולים ממנו, וסופו שזכה לייסד לדורות חסידות מהגדולות בעולם.
נזכה ללמוד מדרכיו, להתבטל בפני זקני תלמידי חכמים וללכת באורחותיהם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
