ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
למדנו מכאן יסוד גדול בחינוך האומה. כאשר השלטונות מבצעים עוול (כמו בגירוש התושבים מגוש קטיף ומסירת קרקעות א"י לידי נכרים), וכבר התאספו כוחות צבא ומשטרה במספר שהוא מספיק כדי לבצע משימה זו, בל יאמר שום חיל או שוטר הנוסף על מספרם כי אין בו אשמה, כי הרי גם בלעדיו יוכלו להשלים את תכניתם. לא כן. אלא כל מי שעמד לצידם, ואפילו שתק מתחילה ועד סוף, הוא נכלל בחשבונם. ואשם בזה גם מי שעמד במעגל השני, השלישי והרביעי והחמישי. ולכן עליו לחזור בתשובה על השתתפותו. זאת יקיים גם ע"י החלטתו האישית ששוב לא יקח שום חלק בפינוי יהודים מבתיהם [כמו שמציעה ממשלתנו הנוכחית]; וגם ע"י שיצהיר בפומבי ויחנך אחרים שאין לחזור שוב על חטא גדול כזה. [אנו נזכרים לדבר על כך דוקא כעת, מפני שיום ראש השנה מתקרב ובא, ועל כל יהודי לתקן מה שעיוות בעבר].
[הערת ביניים: קיים היום ויכוח בין כמה מרבני הציונות הדתית. חלק אומרים שיש לכל חייל לציית לכל הוראה מהצבא, גם בענין פינוי יהודים מבתיהם, וחלק טוענים שאסור לציית כשמדובר בפקודה הנוגדת דיני התורה. מקורם של האוסרים הוא ברמב"ם "אם גזר המלך לבטל מצוה, אין שומעין לו" (הל' מלכים פ"ג ה"ט; ומקורו בסנהדרין מט ע"א). בתקשורת התראיינו השבוע כמה וכמה רבנים אשר הורו לתלמידיהם לציית להוראות הצבא (בפינוי הבית בחברון). לא שמעתי אחד מהרבנים ההם שיתייחס לטענה שהם עוברים בכך על פסק ההלכה של הרמב"ם, וזה תמוה. ויש לציין כאן כי כל ראש ישיבת הסדר או מכינה קדם צבאית, לא יוכל להורות ב"שאלה" זו, כיון שיש לו "נגיעות" אישיות, לענין המשך התקצוב ממשרד הבטחון עבור הישיבה שלו. והדבר מזכיר דברי הרב הראשי (לשעבר) הרב אברהם שפירא שפרסם בזמנו כי אין לסמוך על חוות דעתם של כמה וכמה רבנים מהמפלגות שאישרו בכנסת "הסכמי השלום" באוסלו, כיון שהמפלגות ההן קבלו הטבות מהממשלה לכן הן שגגו בארחות מחשבותיהם. והביא ראיה לדיחוי זה ממעשה הסמ"ע, המובא בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' קט), כי הורה הסמ"ע בדבר שהיה "נוגע אליו".]
היסוד הזה, שהאדם נתבע בשמים על שעמד סמוך לעושי פשע, וייענש על שלא מיחה בהם, יסוד זה ידוע גם ממקורות אחרים בתורה. [ב] כאשר ידע משה רבנו כי עדת קרח תבוא על עונשה, הכריז לכל העדה לאמור: "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, ואל תגעו בכל אשר להם, פן תספו בכל חטאותם" (במדבר טז, כו). וזה תמוה. ודאי כי הקב"ה יודע להבחין בין אדם לאדם. ואם ייענשו, ייענשו אך ורק אותם הפושעים שמרדו נגד משה, ולא אנשים תמימים שעמדו סמוך להם! אלא למדנו כי "אוי לרשע ואוי לשכנו" (נגעים יב, ו. ע"ע ילק"ש ירמיה, רמז רצא). עצם הדבר שהשכן לא התרחק מהרשע, מעורר עליו עונש.
וזה מה שחז"ל יעצו "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות" (אבות, א). ביאר רבנו יונה: "אל תתחבר לרשע, שאין לך להתיאש מן הפורענות. ואל תאמר בלבך: ['הוא] עודנו עומד בשלוה והשעה משחקת לו. אתחבר אליו וכשיעבור מזלו הטוב, אתרחק ממנו'. כי לא תדע מה ילד יום, וכרגע יבוא אידו ותלקה עמו. כאשר החל לנפול, הוא וכל אוהביו יפולו. ואל תאמר 'אראה לו אהבה לפנים, ולא אהבנו בלבי, כי גם רע שתחניפנו" [עיי"ש שהאריך בראיות מהכתובים שהמתחבר לרשע נענש יחד אתו, אפילו לא עשה כמעשיו].
[ג] מושג זה אמרו חז"ל (שבת לג.) גם אצל השומע דבורי נבלות פה, שנענש גם השומע ושותק. והביאו ראיה מהפסוק "זעום ה' יפול שם" (משלי כב) , כלומר ייענשו כל העומדים שם (אלא אם כן מיחו במי שמדבר. ולכל הפחות עליהם להסתלק מאותו המעמד).
כשלונות צה"ל במלחמת לבנון השניה, שאירעה כשנה אחרי הגירוש מגוש קטיף, מפריכים את דברי אותם רבנים צעירים שהורו לתלמידיהם שאין להפר פקודות צה"ל על פינוי התושבים [בעת הגירוש]. הללו טענו שהפרת פקודה תחליש את צה"ל. אבל הנה פלא, התוצאה היתה בדיוק הפוכה ממה שחשבו. לעומתם אשרי חלקו של הגאון הרב דב ליאור, אשר לפני כחודש ימים כאשר חיילים דתיים קבלו פקודה להצטרף לאותם כוחות צה"ל המונעים את העלייה ברגל של אזרחינו ליישוב החרב "חומש", ושאלו פיו אם לציית להוראות, ענה להם כי תפקידו של צה"ל הוא להגן עלינו מפני אויבינו הנכרים, אבל אין זה תפקידם למנוע את היהודים מליישב את ארצם. וזהו שימוש פוליטי ופסול של השלטונות בצבא ישראל.
אשרינו שבידינו לתקן את העבר על ידי חזרה בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
