ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
את הביטוי הגדול ביותר לגודל המאורע והאובדן בפטירת הרב קוק הגדיר הרב איסר זלמן מלצר, מי שהפך לימים לרבם של רוב ראשי הישיבות החרדיות בארץ הקודש: "נשבר עמוד השדרה של כלל ישראל" (שבחי הראיה, עמ' שה). בימים אלו שציבור גדול של לומדים עוסק במסכת חולין, הדברים הללו מהדהדים מאוד. בין הבהמות הטרפות, שמצבן מעיד כי לא יוכלו להמשיך לחיות, המשנה מונה בהמה שעמוד השדרה שלה נשבר והחוט שבתוכו נקרע (חולין מב). תפקידו של עמוד השדרה קריטי בחיות של כל בעל חיים, והוא מהווה את עמוד התמך והסמך של הגווייה כולה. הוא אחראי להעביר את הוראות המוח אל האיברים, ומערכת העצבים כולה נסמכת על עבודתו. מצד שני, הוא גם מהווה בריכוז העצמות שיוצא ממנו את הקו המרכזי שסביבו מתארגן הגוף לשני צדדיו, לימין ולשמאל.
לא להסתפק במקף המחבר
הרב קוק זצ"ל אכן היה עמוד השדרה של כלל ישראל, לא רק כמליצה אלא כתיאור מדויק למציאות. הרב התנגד לנטפלות "לקרן זווית מזרחית" (איגרות הראי"ה כ"ג תתקלד), כשהוא מתייחס לתנועת המזרחי שנטפלה לתנועה הציונית הכללית, ושאפה לכל היותר להיות משגיח הכשרות של הקטר הציוני. התפיסה שהרב קידם גם לא הסכימה להיות מה שלימים כונה "המקף המחבר" שבין שני צידי המתרס בחברה הישראלית – תפקיד אנמי של מי שמגשר בזוגיות העולה על שרטון.
כדי לקדם את תפיסתו, הרב קוק זצ"ל עבד במרץ על פיתוח תנועת דגל ירושלים. הציבור הדתי־לאומי על גווניו הרבים הוא במידה רבה מאוד פרי רוחו על ידי ספריו, בנו הרצי"ה, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כיוון שכך, ראוי לנו שנכיר מהו התפקיד שהרב ראה בו את תפקידו בזמן התחייה, ובשל איזו תפיסה מילא הוא את התפקיד הנשגב להיות עמוד שדרה לאומה כולה.
ג' קווים באומה
ידוע בספרות הפנימית כי למעשה האומה הישראלית אינה אלא הוצאה לפועל של נשמת אדם הראשון לאחר החטא: "והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואוקמוה רבנן, דלית אדם אלא ישראל, הדא הוא דכתיב 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם' (יחזקאל לד, לא) - אתם אדם ולא גויים" (זוהר חלק ג, דף רלח, עמוד ב). כלומר, כשנאמר "נעשה אדם" ביצירת אדם הראשון, זה כלל למעשה את כל נשמות ישראל שיבואו בעתיד.
אדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, כשל בתפקידו הגדול בעקבות חטא אכילת עץ הדעת, ומאז ישראל הולכים ומבררים ומעלים את המציאות, עד שזו תגיע לתיקונה ולהסרת זוהמת הנחש שבעקבות החטא.
רבותינו ביארו כי אדם הראשון מחולק מהותית לג' קווים שבנשמתו: ימין, שמאל ואמצע, כשמכל צד וקו יוצאות נשמות לאורך הדורות. כך למשל כתב רבי מנחם עזריה מפאנו לגבי צד ימין ושמאל של אדם הראשון: "והדוגמא באברהם ויצחק התלויים באיפתו של אדם הראשון לימינו ולשמאלו שכל אחד מחלקי האיפה הוא בעל קומה שלמה אצל עצמו" (יונת אלם מהדורא בתרא מכתב יד - חלק ג, פרק מא).
בתשובה ארוכה (משיב דבר, מד) הסביר הנצי"ב כי שלושת קווי האופי הללו מתבטאים בקיום התורה והמצוות: המיימינים – שעיקר עיסוקם ועניינם בעולם הוא אהבת ה' ודבקות. המשמאלים - שעיקר עניינם הוא הדעה והתוכן של התורה. ואלו השייכים לקו האמצעי שעיקר עניינם הוא המעשה. גם הרב קוק חילק את עבודת ה' לג' קווים אלו: הדבקים בגילוי אלוקות, העוסקים בגילוי חוכמת האלוקות, והמתרכזים בגילוי רצונו המתבטא במעשים (קובץ ז, קז).
באופן דומה הסביר מרן הרב קוק כי ג' הקווים הללו מצויים בג' מחנות שמתאבקים במחנה ישראל: הקודש, האומה והאנושיות: "שלושת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש, טוענת באומץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצווה, האמונה וכל קודש בישראל. השנייה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטייה הלאומית שואפת אליו... השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית, ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד" (אורות התחיה יח).
הרב קוק מבאר כי אין שום אפשרות לאומה להתקיים כראוי בלי שכל כוח מהכוחות הללו יפתח את נטייתו, ויחד עם זאת ישלב ידיים עם שאר הכוחות למען הצלחת האומה: "כי הקודש, האומה והאדם יתדבקו יחד באהבה אצילית ומעשית, ויחד יתוועדו היחידים וגם הסיעות, שכל אחד מהם מוצא את כישרונותיו יותר מסוגלים לחלק אחד משלושת החלקים הללו, בידידות הראויה, להכיר בעין יפה כל אחד את התפקיד החיובי של חברו" (שם).
דגל ירושלים
את שילוב הכוחות הללו והשפעתם אלה על אלה למען תחיית האומה, תלה הרב קוק בתנועת 'דגל ירושלים' שעליה טרח במשך זמן ארוך. את מגמות התנועה פירט הרב בכמה וכמה מכתבים לגדולי ישראל ולתלמידיו. אפשר לסכם ולומר שמטרת 'דגל ירושלים' הייתה כפולה. מחד, לחבר את היהדות החרדית לרעיון ולמהלך הגדול של בניין ארץ ישראל ושאיפות הגאולה, ומאידך להעלות ולרומם את התנועה הציונית ממעמק השפלות שהיא יורדת אליו ולהאיר בתוכה פנימה אורות קדושים (בדרך התורה הגואלת, הקמת תנועת דגל ירושלים).
התפקיד שהרב ראה, אם כן, כחיוני להתפתחות האומה היה יצירת מעין גוף מתכלל, האוחז בשני קצות האומה – החילוניות והחרדיות, ומתוך כך מעלה אותם לגובה הראוי ומאחד את הכוחות לכלל אחד. הרב לא חשב לרגע לומר כי ישנו כוח באומה שייתכן ומתוך שהוא מפריע להתפתחות הגאולית, עלינו לזנוח אותו ולדחוק את רגליו. להפך, הרב טען כי כל מחנה צריך לפתח את כוחותיו במלוא עוצמתו האפשרית, וכל זאת מתוך מגמה לאיחוד הכוחות והעלאתם. למעשה הרב יצר ברוחו את עמוד השדרה שמחזיק את כל צדדי הגוף באחידות, זה שמזרים פולסים מחיים לכל איברי הגוף דרך החוט המצוי באמצעו.
ליטול אחריות, לחבר את חלקי האומה
הציונות הדתית, שמורה דרכה העיקרי הוא מרן הרב קוק זצ"ל, צריכה להבין כי תפקידה ההיסטורי הוא הרבה יותר מאשר לשמור על צד מסוים בהתפתחות הגאולית – התפתחות הארץ ויישובה. למעשה, הציונות הדתית היא כיום - וראוי שתבין זאת באופן מלא – עמוד השדרה של עם ישראל. אולי בשל כך ניתן למצוא בה עצמה מכל ג' הקווים – מה שמתבטא בפיזורה הפוליטי, דווקא בגלל שהיא עמוד אמצעי, עמוד תמך של האומה. המציאות המגוונת הזאת היא מה שמאפשר לה לחבר את כל חלקי החברה ולהעלות אותה. אנשי קו השמאל הליברלי הדתי־לאומי יכולים להעלות ולחבר אל הקודש והתחייה את הצד הליברלי שבציבוריות הישראלית. הצד החרד"לי, הנוטה על קו ימין וקרוב לצד החרדי, ראוי וצריך לחבר ולהעלות אל התחייה את החברה החרדית, וצד האמצע יכול לחבר את צאצאי התנועה הרוויזיוניסטית, אנשי הציונות העממית, אל הקודש.
בימים אלו ממש ישנה תסיסה עצומה בקרב אחינו שבציבור החרדי. התחושות שמסתובבות בקרב רבים מכל שכבות הגיל ובכל גוני החברה החרדית היא של עליהום ומלחמה. תחושה של הוצאה מקרב הכלל, כלל ישראל. יש לנו מחלוקת גדולה מאוד עם הציבור החרדי, ויש גם כאב אמיתי על מה שציבור יקר זה מדיר עצמו משדה הקרב ואינו נושא בנטל הכבד ביותר. ועם זאת, ולמרות כל הטענות הנכונות והכואבות, האחריות כיום מוטלת עלינו. ציבור יקר וקדוש, ציבור שנאמן לתורה ולמצוות, שדבר ה' מתנוסס בבתי מדרשו, מרגיש כי רוצים לקרוע אותו מהלגיטימיות הבסיסית והאזרחית.
הגיע הזמן שהציבור הדתי־לאומי יחוש בגודל תפקידו, יחבר ויאמץ את הציבור הזה אל חיקו. יחוש את כאבו ויילחם בניסיון להוציא את הציבור הזה אל מחוץ לחוק. לא מתוך תחושת נמיכות קומה חס וחלילה, ולא מתוך זניחת הצורך לחבר את הציבור החרדי אל מעשה התחייה הכולל גיוס לצבא. אלא שכל זאת יהיה רק מתוך תחושת אחריות, לא מתוך מאבק. מתוך הבנה כי כעמוד תמך ועמוד שדרה לכלל ישראל, חיבור כל חלקי האומה לגוף אחד שלם, שגוונים־גוונים לו, מוטל עליו.
"הלוא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה" (שמואל א טו, יז).
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, וראש מיזם 'רבנן דאגדתא'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
