ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
התובע הוא בעל חברת תיירות ונופש, וארגן לנתבע חבילת נופש. הנתבע שילם כמקדמה חלק מהמחיר של חבילת הנופש. כאשר הנתבע הגיע לבית המלון הוא קיבל תנאים גרועים ממה שהובטח לו בחבילת הנופש, כגון חדרים קטנים יותר וכדומה. הנתבע התלונן בפני הנהלת המלון, וזו נתנה לו פיצוי מסוים, ע"י שמסרו לשימושו חדר נוסף. הנתבע שהה במלון עד לסוף תקופת הנופש, וכעת הוא מסרב להעביר לתובע את יתרת התשלום, משום שחבילת הנופש שהוא קיבל אינה מה שהובטח לו.
התביעה
התובע דורש את יתרת התשלום של חבילת הנופש, כפי שהוסכם מראש. לתובע שתי טענות:
(א) הנתבע צריך לשלם לו כפי שסוכם, ולתבוע את הנהלת המלון.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
52 - פסק דין: מקח טעות בקניית רכב
53 - פסק דין: עיכוב תשלום בגין הפרת הסכם נופש
54 - פסק דין: אונאה במכירת מוניטין
טען עוד
תשובת הנתבע
הנתבע טוען, שנשאר בבית המלון מפני שלא ידע שזכותו לבטל את המקח, לכל היותר חשב שיוכל לשלם פחות. כמו כן, הוא טוען שאף אילו היה רוצה לבטל את העסקה, לא היה יכול לבטל את החופשה, משום שכבר יצא לחופשה והדבר היה גורם לו עגמת נפש גדולה.
פסק הדין
מן הדין, הנתבע צריך להשלים לתובע את מלוא הסכום של חבילת הנופש, כפי שסוכם מראש. למרות זאת, בית הדין המליץ לצדדים להגיע לפשרה הקרובה לשני שליש התביעה, משום שיש בטענות התובע מן הצדק, אף שלא מן הדין.
הנימוקים
בית הדין קבע, כי טענת התובע, שהנתבע היה צריך לשלם לתובע ולהפנות את תלונותיו לבית המלון, אינה נכונה. הטעם הוא, שמי שאינו משלם מחמת שחושב שאינו צריך, אין סיבה שישלם ואחר כך יתבע - מדוע הוא צריך להפוך את מעמדו מ'מוחזק' ל'מוציא'. ובפרט בנדון דידן, שהרי כל טענה בדבר הזמנה שלא בוצעה היא טענה כלפי הסוכן, שתפקידו להסדיר את ההזמנות. רק לגבי תקלות בלתי צפויות, כגון אוכל לא טוב וכדומה יש מקום לומר שהן עילות לתביעה כלפי המלון בלבד ולא כלפי הסוכן.
למעשה, גם בתקלות מעין אלו ייתכן שיש מקום לתביעות כלפי הסוכן. זאת על פי דברי הרמ"א (חושן משפט סימן רצד סעיף ו): "ראובן המציא חוב בטוח לשמעון וקבל שכר על הסרסרות, ואח"כ נתקלקל החוב וצריכין להשתדל עם השר בעד החוב, ושמעון רוצה שראובן יטריח אותה טירחא הואיל וקבל שכר מן החוב, יש אומרים דהדין עם שמעון דומיא דהוכר הגנב".
דהיינו, שהיות שראובן הוא שתיווך בעסקה בתשלום, חובתו לעזור בקשיים המתגלים תוך כדי ביצוע העסקה.
למרות זאת, יש לדחות את טענת נתובע הטעם אחר. לשון השו"ע (חושן משפט סימן רלב סעיף ג): "המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום, הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר".
הרי, שכיוון שגם לאחר שגילה הנתבע את המום, דהיינו שהתנאים במלון אינם כפי שהובטחו לו, לא חזר בו מהעסקה, אלא נשאר במלון, המקח קיים.
אלא שלכאורה יש לומר, שהנתבע לא היה יכול לחזור בו, משום שהדבר היה גורם אי נעימות גדולה לו ולמשפחתו. והרי זה דומה למה שכתב נתיבות המשפט (סימן רלב סק"א) כתב שאם הלוקח לא היה יכול להחזיר מחמת שהמוכר לא היה בעיר, והמקח הוא דבר שעושה ואוכל, רשאי הלוקח להשתמש במקח, כדין כל שומר אבדה, שאם האבדה היא דבר שעושה ואוכל יכול להשתמש בה עד שיחזירה לבעליה (שולחן ערוך חושן משפט סימן רלז סעיף כב).
בנדון דידן, הנתבע לא הודיע לתובע שהוא רוצה לחזור בו. בית הדין קבע שגם אם את הלילה הראשון היה אנוס לבלות בבית המלון, הרי לאחר מכן היה יכול לחזור לביתו, וחוסר הנעימות שהדבר יגרום לו ולמשפחתו אינו נחשב אונס המונע את החזרת המקח.
גם טענתו של התובע, שלא ידע מזכותו לדרוש ביטול המקח, אינה מתקבל. בפתחי תשובה (שם סק"א) כתב, שאם הלוקח לא החזיר את המום מחמת חוסר ידיעה, אין טענתו מתקבלת, מפני שלא חילקו חכמים בין יודע לאינו יודע. על כן, טענתו של הנתבע בעניין זה אינה מתקבלת.
אף אם נאמר שהנתבע אינו יכול לחזור בו מן המקח, היה יכול להיות מקום לומר שאין לחייבו יותר מאשר השווי האמיתי של חבילת הנופש שקיבל, ולא כפי מה שהובטח לו. אולם, גם טענה זו איננה נכונה מכמה סיבות:
1. כיוון שהוא לא הודיע לתובע שאין ברצונו לשלם, וכנדרש על פי דין אונאה, כפי שצוין לעיל.
2. היה לו לבקש מלון חלופי, כפי שעשו אנשים אחרים שקיבלו תנאים פחות טובים ממה שהובטח להם.
3. אין חולק שהנתבע קיבל חדר נוסף. ואם לא הודיע הנתבע שפיצוי זה אינו מספק אותו, הרי שאינו יכול לבוא בטענה.
4. כיוון שהתובע נאלץ לשלם לבעל המלון את מלוא הסכום משום שהנתבע לא חזר מיד לביתו, והנתבע היה מודע לכך, הרי הנתבע התחייב לשלם את ההפסד שנגרם לתובע. הדבר דומה לדברי הרמ"א (חו"מ סימן פא סעיף ז):
מי שהתנה עם בחור ללמוד עם בן חבירו בפני אבי הבן, ואבי הבן שתק, שתיקה כהודאה דמיא. ואף על פי שלא דבר האב כלום, דהוי ליה לאב לאסוקי אדעתיה ולמחות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
