ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
התובע הוא בעל חברת תיירות ונופש, וארגן לנתבע חבילת נופש. הנתבע שילם כמקדמה חלק מהמחיר של חבילת הנופש. כאשר הנתבע הגיע לבית המלון הוא קיבל תנאים גרועים ממה שהובטח לו בחבילת הנופש, כגון חדרים קטנים יותר וכדומה. הנתבע התלונן בפני הנהלת המלון, וזו נתנה לו פיצוי מסוים, ע"י שמסרו לשימושו חדר נוסף. הנתבע שהה במלון עד לסוף תקופת הנופש, וכעת הוא מסרב להעביר לתובע את יתרת התשלום, משום שחבילת הנופש שהוא קיבל אינה מה שהובטח לו.
התביעה
התובע דורש את יתרת התשלום של חבילת הנופש, כפי שהוסכם מראש. לתובע שתי טענות:
(א) הנתבע צריך לשלם לו כפי שסוכם, ולתבוע את הנהלת המלון.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
52 - פסק דין: מקח טעות בקניית רכב
53 - פסק דין: עיכוב תשלום בגין הפרת הסכם נופש
54 - פסק דין: אונאה במכירת מוניטין
טען עוד
תשובת הנתבע
הנתבע טוען, שנשאר בבית המלון מפני שלא ידע שזכותו לבטל את המקח, לכל היותר חשב שיוכל לשלם פחות. כמו כן, הוא טוען שאף אילו היה רוצה לבטל את העסקה, לא היה יכול לבטל את החופשה, משום שכבר יצא לחופשה והדבר היה גורם לו עגמת נפש גדולה.
פסק הדין
מן הדין, הנתבע צריך להשלים לתובע את מלוא הסכום של חבילת הנופש, כפי שסוכם מראש. למרות זאת, בית הדין המליץ לצדדים להגיע לפשרה הקרובה לשני שליש התביעה, משום שיש בטענות התובע מן הצדק, אף שלא מן הדין.
הנימוקים
בית הדין קבע, כי טענת התובע, שהנתבע היה צריך לשלם לתובע ולהפנות את תלונותיו לבית המלון, אינה נכונה. הטעם הוא, שמי שאינו משלם מחמת שחושב שאינו צריך, אין סיבה שישלם ואחר כך יתבע - מדוע הוא צריך להפוך את מעמדו מ'מוחזק' ל'מוציא'. ובפרט בנדון דידן, שהרי כל טענה בדבר הזמנה שלא בוצעה היא טענה כלפי הסוכן, שתפקידו להסדיר את ההזמנות. רק לגבי תקלות בלתי צפויות, כגון אוכל לא טוב וכדומה יש מקום לומר שהן עילות לתביעה כלפי המלון בלבד ולא כלפי הסוכן.
למעשה, גם בתקלות מעין אלו ייתכן שיש מקום לתביעות כלפי הסוכן. זאת על פי דברי הרמ"א (חושן משפט סימן רצד סעיף ו): "ראובן המציא חוב בטוח לשמעון וקבל שכר על הסרסרות, ואח"כ נתקלקל החוב וצריכין להשתדל עם השר בעד החוב, ושמעון רוצה שראובן יטריח אותה טירחא הואיל וקבל שכר מן החוב, יש אומרים דהדין עם שמעון דומיא דהוכר הגנב".
דהיינו, שהיות שראובן הוא שתיווך בעסקה בתשלום, חובתו לעזור בקשיים המתגלים תוך כדי ביצוע העסקה.
למרות זאת, יש לדחות את טענת נתובע הטעם אחר. לשון השו"ע (חושן משפט סימן רלב סעיף ג): "המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום, הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר".
הרי, שכיוון שגם לאחר שגילה הנתבע את המום, דהיינו שהתנאים במלון אינם כפי שהובטחו לו, לא חזר בו מהעסקה, אלא נשאר במלון, המקח קיים.
אלא שלכאורה יש לומר, שהנתבע לא היה יכול לחזור בו, משום שהדבר היה גורם אי נעימות גדולה לו ולמשפחתו. והרי זה דומה למה שכתב נתיבות המשפט (סימן רלב סק"א) כתב שאם הלוקח לא היה יכול להחזיר מחמת שהמוכר לא היה בעיר, והמקח הוא דבר שעושה ואוכל, רשאי הלוקח להשתמש במקח, כדין כל שומר אבדה, שאם האבדה היא דבר שעושה ואוכל יכול להשתמש בה עד שיחזירה לבעליה (שולחן ערוך חושן משפט סימן רלז סעיף כב).
בנדון דידן, הנתבע לא הודיע לתובע שהוא רוצה לחזור בו. בית הדין קבע שגם אם את הלילה הראשון היה אנוס לבלות בבית המלון, הרי לאחר מכן היה יכול לחזור לביתו, וחוסר הנעימות שהדבר יגרום לו ולמשפחתו אינו נחשב אונס המונע את החזרת המקח.
גם טענתו של התובע, שלא ידע מזכותו לדרוש ביטול המקח, אינה מתקבל. בפתחי תשובה (שם סק"א) כתב, שאם הלוקח לא החזיר את המום מחמת חוסר ידיעה, אין טענתו מתקבלת, מפני שלא חילקו חכמים בין יודע לאינו יודע. על כן, טענתו של הנתבע בעניין זה אינה מתקבלת.
אף אם נאמר שהנתבע אינו יכול לחזור בו מן המקח, היה יכול להיות מקום לומר שאין לחייבו יותר מאשר השווי האמיתי של חבילת הנופש שקיבל, ולא כפי מה שהובטח לו. אולם, גם טענה זו איננה נכונה מכמה סיבות:
1. כיוון שהוא לא הודיע לתובע שאין ברצונו לשלם, וכנדרש על פי דין אונאה, כפי שצוין לעיל.
2. היה לו לבקש מלון חלופי, כפי שעשו אנשים אחרים שקיבלו תנאים פחות טובים ממה שהובטח להם.
3. אין חולק שהנתבע קיבל חדר נוסף. ואם לא הודיע הנתבע שפיצוי זה אינו מספק אותו, הרי שאינו יכול לבוא בטענה.
4. כיוון שהתובע נאלץ לשלם לבעל המלון את מלוא הסכום משום שהנתבע לא חזר מיד לביתו, והנתבע היה מודע לכך, הרי הנתבע התחייב לשלם את ההפסד שנגרם לתובע. הדבר דומה לדברי הרמ"א (חו"מ סימן פא סעיף ז):
מי שהתנה עם בחור ללמוד עם בן חבירו בפני אבי הבן, ואבי הבן שתק, שתיקה כהודאה דמיא. ואף על פי שלא דבר האב כלום, דהוי ליה לאב לאסוקי אדעתיה ולמחות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
