ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
כעת, התובעת מבקשת כי הנתבעת תתפנה מהמבנה, עקב אי קיום תנאי החוזה. הנתבעת הגיעה לדיון מקדמי, ולאחר מכן נעדרה מהדיון השני שהתקיים במעמד צד אחד בלבד. בתקציר זה נעסוק בחלקו השני של פסק הדין שבו בית הדין עסק בטענת הנתבע שהתובעת איננה מחזיקה כדין בשטח ובמבנה שעליו.
פסק הדין: על הנתבעת לפנות את השטחים במבנה בהם היא מחזיקה, ובנוסף עליה לשלם 662,329 ₪ עבור התחייבותיה ועבור פיצוי על התנהלותה, הוצאות שכ"ט עו"ד. בנוסף תשלם כ-2000 ₪ על כל יום איחור בפינוי המבנה, לפי הפירוט שבפסק הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
255 - חלוקת שותפות בעסק פעיל
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. זכות התובעת על השטח
השטח הוא בבעלות המועצה הדתית, שהחכירה את שטחו לעמותה אחרת, שהקימה בו מבנה ונתנה לתובעת זכות שימוש. התובעת טוענת כי יש לאור הנ"ל יש לה זכות שימוש כדין במבנה, וגם אם נניח שאין לה זכות שימוש, הרי שבפועל היא זו שמשתמשת במקום, והנתבעת הסכימה בחוזה לכך שהתובעת היא בעלת זכות השימוש במבנה.
לטענת הנתבעת, לתובעת אין שום זכות שימוש במבנה, והמבנה הוא ציבורי ומיועד לשימוש כל הצריך. לכן גם אין להסכם ביניהן תוקף, וההסכם נחתם בניגוד לחוק. בית הדין קיבל את טענת התובעת, וזאת מהנימוקים הבאים:
הודאת בעל דין - הנתבעת הודתה שלעמותה שבנתה את המבנה יש זכות שימוש במבנה, במכתב ששלחה אל התובעת, וכך בפעמים נוספות. לכן אין לקבל את טענתה שהמבנה מיועד לרווחת הרבים ופתוח לשימוש הציבור. אי לכך הנתבעת אינה רשאית להחזיק במבנה, אלא היא בגדר שוכרת בלבד.
לגבי אדם שפלש לקרקע וטען כלפי המערער כנגדו שגם למערער אין זכות בקרקע, יש כמה שיטות בהבנת פסקי השו"ע:
א. לדעת כנסת הגדולה רק אם לפולש יש חזקת ג' שנים הוא יכול להמשיך להחזיק בשדה.
ב. לדעת ערוך השולחן רק אם יתכן שהקרקע הפקר הפולש יכול להמשיך להחזיק בה, כי יתכן שהוא זכה בה מן ההפקר. אבל אם הוא מודה שהקרקע שייכת למישהו אחר – מוציאים אותו ממנה.
ג. לדעת הקהילות יעקב די בכך שהפולש החזיק בשדה לפני שערערו כנגדו. זאת, כיוון שנעשה כשומר אבידה (נתיבות המשפט) או משום שיש זכות ממונית למוחזק, גם אם אינו טוען לבעלות.
לכל הדעות תנאי הכרחי להמשך החזקה הוא שהפולש יחזיק לפני שיערערו כנגדו, מה שלא התקיים במקרה זה, בו התובעת החזיקה בקרקע וטענה לזכות שימוש בה.
התובעת טענה כי עצם השימוש שלה במבנה מהווה ראייה לדבריה (על פי שו"ע חו"מ קמ, א), אף שיש לדון האם היא נחשבת ל'מרא קמא' במבנה, הרי שיש לה מעמד של מוחזקות (לעניין זה אפילו תפיסה זמנית מועילה כמו שנאמר בקצות החושן רנו, א), ולכן במקרה של ספק יש להעמיד את המבנה בחזקתה.
בנוסף, יש ראיות לכך שהתובעת היא מחזיקה במבנה כדין – בתביעת הארנונה של העירייה כנגד העמותה המחזיקה, העירייה הודתה כי העמותה שנתנה לתובעת את רשות השימוש היא המחזיקה בנכס. בין שתי העמותות קיימים יחסי גומלין, ואין ספק שהעמותה נתנה לתובעת את זכות השימוש ולכן התובעת היא בעלת זכות השימוש במבנה.
2. הסעדים לטובת התובעת
לאור האמור, בית הדין חייב את הנתבעת לשלם את דמי השתתפות החודשיים על פי ההסכם, וכן עבור חשמל, מים וארנונה.
על פי ההסכם על הנתבעת לשלם פיצוי מוסכם בגובה 1000 ₪ על כל יום איחור בפינוי המבנה. קנס זה היה יכול להחשב כאסמכתא, אלא שכיון שנעשה מעשה קניין על ההסכם, וכן שתוקף ההסכם מוחלט והוא אינו כאסמכתא (על פי שו"ע חו"מ רז, יח) הרי שיש לתת תוקף לחוזה. בנוסף, כיון שהבורר יכול להפחית את שיעור הפיצוי, הרי שזה מבטל את האפשרות שהפיצוי יהיה מוגזם, ולכן אין הוא בגדר אסמכתא. בית הדין סבור שהפיצוי אינו מוגזם, אלא בתחום הגבוה של הפיצויים.
3. תשלום נזקים עקיפים
התובעת תבעה נזקים עקיפים על ביטול שכירות עם ישיבה אחרת, ושילמה לה על העברת הרכוש בסך 13,000 ₪, בית הדין דחה את התביעה, משום שהתובעת כבר קיבלה פיצויים מוסכמים, שכוללים בתוכם פיצוי על נזקים עקיפים.
דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב אהרון פלדמן, הרב גלעד מינץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
