ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הרגש - הכח המניע
הרגש דוחף את האדם לעשייה. כאשר מתמלאים באהבה רוצים לחבק, וכאשר מתמלאים בשנאה רוצים לתת אגרוף, אם מפחדים רוצים לברוח, אם מתביישים מחפשים מקום להתחבא בו. כל רגש דוחף את האדם לעשות משהו, בהתאם לאותו רגש ובהתאם לאותו אדם, לפי מצבו. משום כך, כאשר הרמב"ם 1 מונה את חמשת החלקים של הנפש, הוא מציב את הרגשות ב"כח המתעורר".
האדם חי ופוגש את המציאות דרך הרגשות, בהווה ובעבר
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
17 - להזרים את הרגשות נכון
18 - הרגש – כח של חיים
19 - רגשות, גורמיהם והשפעותיהם
טען עוד
הרגש אינו קובע רק את ההווה, אלא גם את זכרונות העבר. יש אנשים שחושבים שהזיכרון הוא ארכיון של סרטי וידאו, הכוללים במדויק כל מה שעבר על האדם; אולם מתברר שכל אדם הוא הבמאי של הזיכרון שלו. יש לכל אדם מנגנון שלם שמחליט מה נכנס ומה לא, הוא משנה, יוצר ואפילו מדמיין, ולמוצר המוגמר אנחנו קוראים 'העבר'. נמצא שעברו של כל אדם נמצא בתוכו בצורה מאוד יצירתית וסובייקטיבית, הקשר בינו לבין מה שהיה במציאות הינו חלקי למדי.
במחקר מעניין שעשו פעם, נתנו לקבוצת תלמידים לראות סרט מסוים, ובשלב הבא חילקו אותם לשתי קבוצות: קבוצה אחת חוותה חוויות קשות - הרצאות וסרטים העוסקים בנושאים לא סימפטיים, וקבוצה שנייה חוותה חוויות של כיף ושמחה. בשלב השלישי, נשאל כל אחד מהמשתתפים מה הוא זוכר מהסרט הראשון. מתברר ששתי הקבוצות זכרו סרטים שונים! מי שחווה חוויות פחות נעימות זכר יותר את הדברים הפחות נחמדים בסרט, ואילו מי שחווה חוויות שמחות זכר יותר את הדברים השמחים. מי שרע לו אומר 'אתמול היה זיפת, שלשום היה זיפת...' אבל כשטוב לו הוא אומר 'אתמול היה טוב'. כמובן, אין כאן כללי ברזל, ויש אנשים שתמיד רואים טוב.
הרגש - תקשורת בין האדם לעצמו
הרגש הוא כוח של תקשורת . כאשר אדם נפגש במשהו - רעיון, אדם או מצב - משהו בו מגיב בצורה מסוימת, והרגש הוא זה שמלמד את האדם על אותו משהו שבתוכו.
נניח שלשיעור שלי נכנס מישהו חדש, ואני מרגיש שאינני סובל אותו, אני סולד ממנו, ואז אני מקבל פקודה מהשכל להתרחק מאותו אדם. פתאום אני הופך להיות מאוד ביקורתי כלפיו, אני שואל את עצמי - 'מי הוא, מאיפה הוא בא בכלל?'
בצורה נכונה, השכל צריך לבחון את ההרגשה של האדם - מהיכן היא נובעת? יתכן שהשכל יבדוק ויגיע למסקנה שאכן יש עם אותו אדם בעיה אמיתית. הוא לא ממש ישר, הוא מנצל אחרים ואי אפשר לסמוך עליו. במקרה כזה, האינפורמציה שהביא הרגש התבררה כנכונה, ההצעה של הרגש 'כדאי להתרחק ממנו' - אושרה על ידי השכל. יתכן גם שיתברר שאין בעיה באותו אדם, אבל גם בי אין בעיה - אנחנו פשוט אנשים בעלי אופי שונה. אולם, יכול להיות שאני מספיק אמיתי עם עצמי, ואז מבין שהסיבה שהבחור הזה לא עושה לי טוב אינה נובעת מבעיה בו; כנראה, הוא חכם מעט יותר ממני, יש לו כריזמה ואנשים מתקשרים אליו, ואז מתברר ששורש התחושה הוא קנאה. אם לא היה פיקוח של השכל, אז הייתי נותן לרגש להוביל את המהלך, אבל כשהרגש מהווה תקשורת יש לו תפקיד חשוב מאוד - הוא מגלה לי מי אני? מה אני חושב ומה אני רוצה? ואז אגיע למסקנה שכנראה אני צריך לעבוד על עצמי, לשבת בערב עם מסילת ישרים. אם הרגש מפעיל את החיים אני כמו בהמה, שכשהיא רעבה היא אוכלת. אבל אדם רעב צריך לבחון מערכת ערכים, לקבל אינפורמציה מהרגש ולתת לשכל להחליט.
אדם שמנסה לסגור את הרגשות שלו דומה לאדם שמנסה לנהוג בלילה בלי אורות. הוא לא יודע מיהו, הוא לא יודע היכן הוא חי, הוא לא באינטרקציה עם העולם.
הרגש - המתווך בין השכל לגוף
כולנו מכירים את המצב שבו אנחנו מבינים היטב מדוע נכון לעשות מעשה מסוים, אבל הגוף אינו מזדרז להגיב... כח הרגש הוא אחד הדרכים לתווך בין ההבנה השכלית לבין הגוף. כותב על כך הרב קוק 2 :
כי הגוף בחמריותו איננו מוכשר להיות מתפעל מהדר השכל, בלתי בהיות הרגש בעזרו שהוא גם כן כח גופני... וזהו מקום לימוד נאות לכל אלה הרואים צורך ברגשי לב, ומחפשים להרחיב קניינם, שתהיה ראשית דרכם ערוכה במסילת התורה שהיא החכמה העליונה אשר בידה קו המידה, פלס ומשפט לכל מעשה איש. ובזה יצליחו שגם הרבות הרגש יהיה לברכה, "ממלכת כהנים" המתנהלת בשכל וחשבון, כראוי לממלכה שצריכה עצה וחכמה מדויקת, "וגוי קדוש", המתנשא עם הרכוש השכלי ברגשי קודש, אש קודש.
כאשר רוצים שהגוף יעשה משהו, חייבים למצוא דרך לערב את הרגש. אחרת, אפשר לשכב במיטה ולומר 'זה נפלא לקום בזמן, מאוד הייתי רוצה...' כי אין לשכל לבדו כוח להזיז את הגוף.
לסיכום, הרגש הוא הכח החי של האדם. עסקנו בכמה תפקידים של הרגש: הוא דוחף את האדם לעשייה, הוא ה'משקפים' דרכם אדם פוגש את העולם בהווה ומייצר את 'ארכיון סרטי הוידאו' של העבר, דרכו אדם יכול להכיר ולדעת על מידות נפשו, ובנוסף - הוא כח מתווך בין ההבנה השכלית שדבר מסוים הינו נכון לעשייה, לבין הגוף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
