ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
פעם אחת, בגלל שהיה עדיין קטן, התחשק לו לראות אם יש בכוחו לעשות איזה פעולה, והניח חתיכת בגד על נהר ה'נעסטר' ועבר את ה'נעסטר' בעזרת שם קדוש. ועשה על זה תשובה כל ימיו, והרבה תעניות התענה כדי לתקן פגם זה.
בסוף זכה לתקן פגם זה, כי פעם אחת היה צריך לעבור את נהר ה'נעסטר', מפני שהיה בסכנה מוות בידי הישמעאלים, והניח את חגורו על ה'נעסטר', ועבר את הנהר בלי שום שם קדוש, אלא באמונה גדולה באלוקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה ודבקות נפשו בקונו בכל עת ורגע. (בעש"ט על התורה, לך לך, הגה מב).
ומבואר שם, שהסיבה שנתן דווקא את חגורו, על שם הפסוק בישעיהו (יא) "והאמונה אזור חלציו", כי על ידי גודל קדושתו, והאמונה והביטחון שהיה לו, עבר את הנהר.
עוד מבאר הבעש"ט שם, ש"בחינה זאת של אמונה בהשגחה על כל פרט קטן נקרא – דוד... וכל זה נקרא אמונה במלכות בית דוד".
עוד מסופר שלאחר פטירת הבעש"ט, התאספו תלמידיו הקדושים לדבר בדברי התורה ששמעו מפיו הקדוש, והתגלה אליהם הבעש"ט בחלום, ואמר להם: " למה אתם נותנים לב לדברי תורתי ואין אתם נותנים לב ליראת שמיים שהייתה לי?" (הקדמה לתולדות יצחק).
ובאמת עניין זה, שהכל נובע מעצם האמונה והדבקות בה', הוא גם עניינו של חג השבועות.
ראשית – בעניין מתן תורה.
אנו אומרים בתפילה על חג השבועות, שהוא חג מתן תורתנו. אבל מצאנו מקור במשנה (סוף תענית) שסותר זאת – "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים... וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש...".
משנה זו לכאורה תמוהה, שהרי היא מביאה כמקור לכך שיום כיפור הוא יום טוב את העובדה שיום מתן תורה נקרא 'יום חתונתו', ומה הקשר? עונה רש"י – מתן תורה זה "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות".
אם כך, עולה שאלה חדשה – אם הלוחות הראשונות שניתנו מכוח שבועות נשברו, ויום מתן תורה הוא יום הכיפורים שניתנו בו לוחות שניות, אז מהי אותה תורה שניתנה בשבועות?
אפשר לענות על כך כמה תשובות. אחת מהן היא שבשבועות קיבלנו את עצם הקשר עם ה'. זכינו להתגלות אלוקית וקיבלנו את עצם האמונה. וכפי שמבארים את דברי ה'הגדה של פסח' – "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו", שיש מעלה בעצם הקרבה להר סיני גם בלי קבלת התורה, מפני שבעצם זה שהיינו במעמד הר סיני, זכינו לחיבור עם ה' ולהתגלות אלוקית.
ולמעשה, כל פרטי התורה הם התפשטות של עצם האמונה והקשר עם ה', וכפי שאומרת הגמרא (מכות כד.) שבא חבקוק הנביא ולימד שכל התורה נובעת ממצווה אחת היא מצוות האמונה, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".
ובאמת, בסיני שמענו את דבר ה' רק בשתי הדברות הראשונות, שהם עשה ולא תעשה של מצוות האמונה, והם שתי דברות המתאחדות לדברה אחת, ועליהם נאמר "אחת דבר אלוקים – שתיים זו שמעתי", ומכוח אותו דיבור אחד של עצם האמונה התפשטה כל התורה כולה.
שנית – שבועות הוא גם הילולת דוד המלך, ולכן אנו קוראים את מגילת רות, המייחסת את דוד.
ייחודה של מגילת רות מכלל ספרי התנ"ך, שהיא לא עוסקת במלחמות גדולות ובמאורעות גדולים, אלא מתארת את חיי היום יום של עם ישראל באותה תקופה. ומתוך אותם חיים קדושים וטהורים, מלאי חסד ועזרה לזולת, עולה וצומח תיקון עולם, ובוקעת מלכות בית דוד ומלך המשיח.
המגילה מלאה אמונה בהשגחת ה' על כל פרט ופרט. כך, למשל, על רות נאמר "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז", זה קרה במקרה. אך כשהיא מספרת זאת לנעמי, הרי נעמי מיד מכירה בכך שזו השגחת ה' ואומרת: "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים".
יותר מזה, נאמר: "בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'". ומבארים חז"ל, שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם. ובאר המלבי"ם, שזה היה באותה שעה בסנהדרין של בית לחם, ותקנו זאת כדי שיחושו שה' משגיח בכל עת עליהם ועל שלומם.
ומכאן השתלשלה מלכות בית דוד, והשגחת ה' נגלתה בכל נפתולי המסתורין של הייבום, וירידת משפחת אלימלך למואב, וביאת רות המואביה לישראל, וכל המשברים והתיקונים מוליכים לביאת משיח במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.












