ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מבחינה אישית - האם העוסק בתורה פטור לפי ההלכה מחובת הצבא מפני שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. וזאת ע"פ הגמרא במסכת בבא-בתרא, האומרת: חכמים לא צריכים שמירה, ולכן הם פטורים מכל תשלום הקשור בשמירה. הם פטורים מלהשתתף בבניין חומת העיר, הם פטורים מלהשתתף בתשלום להחזקת שומרי העיר. אם משום הלכה זו, נראה שאין לפטור בני תורה מחובת הצבא, כי היום תפקיד הצבא ללחום מלחמות מצוה. מלחמת הגנת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה, ומלחמת כיבוש א"י והשליטה עליה זו מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה על פי ההלכה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וק"ו תלמידי חכמים כפי שכתב "הערוך" מובא בגמרא סוטה י'.
אגב, הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, חי לפני כארבע מאות שנה פסק בתשובותיו חלק ב' תשובה תשנ"ב שתלמידי חכמים פטורים מלהשתתף בתשלום לשומרים רק כאשר הם טוענים שמבחינתם אין צורך בשמירה, כיוון שהם תלמידי חכמים - הם שמורים, אם-כן, אי אפשר לחייב אותם להשתתף בשמירה. אבל אם הם חוששים וסבורים שצריך לשמור, אלא שהם דורשים שיעשו זאת אחרים ולא הם, אומר הרדב"ז: אין להם זכות לדרוש מאחרים שישמרו עליהם, וגם הם תלמידי החכמים חייבים להשתתף בשמירה ככל האחרים.
ומוסיף עוד הרדב"ז באותה תשובה, שהוא מסופק מי הוא זה שנכלל בהגדרה של ת"ח לעניין זה, כי יכול להיות שרק על ת"ח מיוחדים נאמר שהם לא צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. ולפי דעתו של הרדב"ז, כל מי שסבור שצריך שמירה והוא דורש זאת, גם הוא חייב להשתתף בשמירה.
אך כאמור הדיון שלנו הוא במלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה יוצאים הכל, גם ת"ח. כל זה אילו באנו לדון מהבחינה האישית, האם העוסק בתורה פטור מהצבא.
אכן, יש לדון בסוגיה זו גם מהבחינה הציבורית. שכן, גם במלחמת מצוה, כשאין צורך שהכל יצאו, לא יוצאים למלחמה אלא כפי הצורך. ומי קובע מי יצא ומי ישאר? זה קובע המלך או המלכות, הם עושים את השיקול הציבורי וקובעים מי יצא למלחמה ומי נחוץ בתפקידים אחרים הדרושים לעם.
מלכות בישראל הנוהגת ע"פ התורה, כשתעמוד לפניה השאלה של תלמוד תורה וגיוס לצבא, היא חייבת לתת את הדעת כיצד לחלק את המשימות כך שתלמוד-תורה בישראל ימשך בכל תוקף, בכל גודל, וגם שהצבא יהיה איתן וגדול ויוכל למלא את תפקידו כפי הצורך.
המבט הציבורי קובע שהאומה צריכה תלמידי חכמים גדולים השוקדים בתורה יומם ולילה ומתעלים לדרגות הגבוהות ביותר, והאומה גם צריכה אנשי צבא מעולים. לשם השגת המטרות הרוחניות של האומה, הכרחי לאפשר לאנשים הראויים לכך להיות שוקדים על התורה משחר נעוריהם, שנים רבות ללא הפסקה, על מנת שיתעלו להיות מנהיגים רוחניים המרוממים את כל העם כולו.
הווי אומר: מהבחינה הפרטית אין ליחיד הזכות לטעון: "אני בן תורה ולכן אני פטור מהצבא". אך השיקול הציבורי, הצרכים הרוחניים של האומה, מחייבים לגדל תלמידי חכמים גדולים שיהיו משוחררים מכל עול ופנויים להתמסרות מלאה לתורה.
מדוע דרושה התמסרות מלאה לתורה, ובלעדי זה אי-אפשר להגיע למבוקש? זאת ננסה להסביר בפעם הבאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
