ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
וז"ל הפסוקים בפרשת דברים: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת: ... וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (א, יב-יז) לשון פרשת דברים מחדשת ומדגישה ציוויים שלא הופיעו בפרשת יתרו.
פסוקים אלה, לפי כל הדעות בחז"ל וגם לפי הראשונים, עוסקים במינוי דיינים ולא מנהיגים. הרקע למינוי הוא ריבוי הפניות למשה רבינו כדיין (גם היום יש עומס עצום על המערכת המשפטית! ישראל במקום ראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים ביחס למספר התושבים). מסביר רש"י: "טרחכם - מלמד שהיו ישראל טרחנין. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא ....".
משה מחפש למינוי זה מאפיינים נוספים מעבר לאַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע - קריטריון שהספיק למנהיגות ציבורית. ברור למשה שהדיינים צריכים להיות גם: א. חֲכָמִים - בעלי ידע תורני עצום. ב. נְבֹנִים - המבינים דבר מתוך דבר, היודעים גם לחבר את הכתוב בספרים ל מציאות בשטח (רש"י) ג. בעלי שם טוב בין הסובבים אותם ובין אלה המכירים אותם שנים רבות ולעומק. ד. בעלי תמיכה ציבורית הזוכים לאמון של כל חלקי החברה - וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.
הדיינים שייבחרו יקפידו על כללי האתיקה החשובים: א. שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם - לעולם לא ידברו עם בעל דין אחד שלא בפני בעל הדין השני. ב. מטרתם תהיה וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק. ג. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - לעולם לא יעדיפו צד אחד על פני הצד השני. לעשיר או לבעל השררה לא תהיה עדיפות על העני ו/או החלש. הנחיה זו כוללת את האיסור להעדיף דיינים קרובי משפחה של הממנה. ד. כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן - לא יתעדפו תיקים גדולים על תיקים בסכום נמוך. ה. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - יהיו עצמאיים ולא יפסקו, ח"ו, מתוך חנופה לראשי הרשות המבצעת / המחוקקת / השופטת, או לבעלי שררה אחרים.
עיקרון עליון: כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא - המערכת תפעל מתוך הבנה שהדיינים מייצגים את הקב"ה בשבתם על כס המשפט.
לכן, אין זה פלא כי השימוש בכינוי אֱלֹהִים בתורה מופיע במשמעות של קודש, ורק של קודש, כמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). הכינוי מופיע גם במשמעות של דיינים היושבים על כס המשפט כמשרתיו של האל, כמו בפסוק "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כב, ז), או במשמעות של חול גמורה כמנהיגים פוליטיים, כמו בפסוק "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו, ב). חז"ל מלמדים אותנו כי לעיתים המשמעות בפסוק אחד היא גם של קודש וגם של חול, כמו בפסוק הבא "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" "משמש קדש וחול" (מסכתות קטנות מסכת סופרים פ"ד ה"ח).
אם כך אֱלֹהִים עומד, במשמעות של קודש, בראש הרשויות: כראש הרשות המחוקקת שנתן לנו תורת אמת, כראש הרשות השופטת "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ" וגם כראש הרשות המבצעת "מלך מלכי המלכים". במקרה זה אין צורך בהפרדת רשויות. כך גם ניבא ישעיהו "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ" (ישעיהו לג, כב). הצורך בשלוש רשויות עצמאיות ונפרדות עולה רק כאשר בראשן עומדות דמויות בשר ודם, שיש להגביל את כוחן באמצעות האיזון הנוצר ממציאותן. עיקרון זה הוצע ע"י הפילוסוף מונטסקייה לפני פחות משלש מאות שנים. וכיצד הציעה התורה את האיזון, בדרך אחרת, לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים? בראש הרשות המבצעת עמד המלך. כדי לאזנו הוצב כנגדו נביא שדרש ממנו צדק ויושר פרטי וציבורי. המלך ובית דינו דנים את העוברים על החוק הפלילי, לא על עבירות בתחומים אחרים. מול הרשות המחוקקת = החכמים, פעלה הרשות השופטת = הדיינים. חכמי התורה פירשו מה כתוב בתורה ואיך צריך לנהוג. הדיינים דנו את מי שחרג בהתנהגותו מכללים אלה ואין הם עוסקים במשפט הפלילי.
על עבודת השם היו ממונים הכוהנים. התקציב למחייתם ולפעילותם לא היה תלוי במלך וכך שמרו על עצמאותם.
הבה נתפלל ונפעל שנזכה גם אנו לכך שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וגם ביניהן, בהרמוניה שתשרת את כל חלקי הציבור, כך שכולן יחד תתרומנה את חלקן לאיחוד העם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
