ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בשו״ע (חו״מ סימן טו ס״א) נפסק שיש לדיין להקדים את מי שבא לפניו תחילה, והוא מגמרא סנהדרין (דף ח, א), ופרש״י (ד״ה לאקדומיה): "אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה- הקודם לפניך הקדם לחתוך".
וכן למדנו בגמרא (סנהדרין לב, ב) ששתי ספינות שהגיעו למעבר צר ופגעו זו בזו, יש זכות קדימה לספינה הטעונה על זו שאינה טעונה, וכן לקרובה על זו שאינה קרובה. ובמאירי כתב: "אם הכל שוה מקדימים לקודם". דהיינו שאם אין לאף אחת עדיפות על השניה- מקדימים את זו שהגיעה ראשונה.
ונקטו הפוסקים שעקיפת תור אסורה מכמה טעמים:
א. בשו״ת תשובות והנהגות (ח״ד סימן שיח) אסר משום ענף מאיסור גזל, כי דיני התורה בעניני ממונות הם לפי השכל והסברא. ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן הוא בכלל ’ועשית משפט וצדק’, והמשנה הוא בגדר גזלן. ובספר שאל אביך הובא שפעם הקדימו את הרבנית, אשת הרב איסר זלמן מלצר, בתור לחלוקת נפט, וכששבה לביתה אמר לה הרב שזהו גזל.
ב. בספר פתחי חושן (גניבה והונאה פרק טו סוף הערה ג’) סבר שהוא גזל זמן, וכן דעת הגרי״ש אלישיב (שבילי הפרשה עמוד שמו).
ג. בשם החזו״א (מעשה איש ח״ה עמוד קמו) הובא שזה בגדר משיג גבול חבירו.
ד. עוד הובא בשמו (שם ח״א עמוד קמז) שהוא בכלל פורץ גדרי עולם.
ה. בספר כוכבי אור (עמוד עב) בדרשתו לימים נוראים, ביאר את המשנה (ר״ה טז, א) "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון"- שזהו כפי מנהג בני האדם הנמצאים בבית הנתיבות ועומדים זה אחר זה, וכל הקודם הוא הקודם בנסיעה.
ו. לדעת הגר״י זילברשטיין (בסוף ספר תורת התור) עובר על ואהבת לרעך כמוך, שכמו שאדם אינו רוצה שיעקפו אותו, כך אין לעקוף אחרים.
דין עקיפת התור נאמר גם כלפי גויים, וכמו שכתב בספר חסידים (סימן תקנא): "אם הולך אדם בדרך וטיט סמוך לדרך ופגע באדם טעון משא, יש לו להפסיע מן הדרך עד שיעבור הטעון משא. ואפילו אם הטעון משא גוי, כתיב (משלי ג ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". מוטב לאדם שיהא נדחה מפני חבירו, ואל ידחה חבירו מפניו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
