ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
התביעה:התובע הוא מנהל ישיבה, התובע את מנהלי העזבון של נדבן. לטענתו, הנדבן אמר לו, שיבנה על פי התוכניות והעלויות שהציגה לו הישיבה. גם אשתו של הנדבן העידה בפני בית הדין, שהנדבן אישר לבנות על סמך התוכניות הנ"ל.
תשובת הנתבעים:הנתבעים טוענים שהנדבן לא אמר בפירוש שהישיבה תבנה על סמך התוכניות. הוא אמנם הודיע לישיבה שישלם עבור הבניה, אבל הדבר היה בבחינת נדר, ואם כן, כשמת הנדבן, בטל הנדר.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
49 - פסק דין: החזרת ערבון כשלא נתקיימו תנאי החוזה
50 - פסק דין: פשרה מחמת עדות עדים פסולים
51 - פסק דין: תקלות שנמצאו ברכב שנקנה
טען עוד
הנימוקים:היות שהתובע משמש כמנהל הישיבה, ואינו לוקח לעצמו את הכסף שתובע מהנתבעים, יש לראותו כעד המעיד לטובת הישיבה. בית הדין קבע, שאין לומר שהתובע נוגע בעדותו, שהרי אם לא היה מקבל את הכספים מעזבונו של הנדבן, לא היה מוציא הוצאות מכיסו על מנת להשיג תקציב אחר לישיבה, ולכן אין לו נגיעה ממונית בעניין זה.
בית הדין קבע, כי אם עדותו של התובע נכונה, הנדבן התחייב לשלם את עלויות בניית הישיבה לא מתורת נדר, אלא כחיוב ממוני. הטעם לכך הוא, שהיות שהנדבן אמר 'לך בנה', הרי נתן בזה למנהל הישיבה יפוי כח בתורת שליחו, להוציא הוצאות ולעשות הכל כדי שהבנין יקום על תילו. וכן נכתב בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קפב סעיף א): "האומר לשלוחו: צא ומכור לי קרקע או מטלטלין, או: קנה לי, הרי זה מוכר ולוקח ועושה לו שליחותו וכל מעשיו קיימין; ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים, אלא באמירה בעלמא בינו לבין חבירו, ואין צריך עדים אלא לגלות הדבר אם כפר אחד מהם. הגה: ולכן האומר לחבירו: קח סחורה זו ואשתתף עמך, והלך וקנאה, לא יוכל לחזור בו, דהוי כשלוחו".
אמנם, היות שאין כאן עדות של שני עדים, אלא רק של עד אחד, היה התובע יכול לחייב לכל היותר את הנדבן שבועה, ואם לא היה הנתבע מכחיש את דבריו, היה צריך לשלם את כל ההוצאות. בנדון דידן, אע"פ שהנתבעים אינם יכולים להכחיש את דברי התובע העד, היות שהנדבן מת, אין הם צריכים לשלם, משום שלגבי יורשים לא נאמר הכלל 'מתוך שאינו יכול להישבע - משלם'.
למרות זאת, היות שעדותו של התובע נראית סבירה מאוד לבית הדין, מה גם שאשתו של הנדבן גם היא העידה כדבריו, אף שהיא פסולה לעדות, סוף סוף, יש ביד בית הדין אומדנא סבירה ביותר, שהדברים אכן התרחשו כפי שהעיד התובע. בכגון דא שייכים דברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן טו סעיף ה): "אם העיד אדם נאמן בדבר מכל הדברים ונטתה דעת הדיין שאמת הוא אומר, ממתין בדין ואינו דוחה עדותו, ונושא ונותן עם בעלי דינים עד שיודו לדברי העד, ודורש וחוקר עד שיתברר הדבר או יעשו פשרה...".
לכן, מתורת פשרה יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך השווה למחצית התביעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
