ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ובכל זאת, בהמשך חייו, הוא חשש שמא פגע בהם באחד הצדיקים, לכן קיבל עליו בחייו יסורים קשים מאוד, כדי לכפר על חשש העוון. לפני פטירתו, אמר לאשתו: 'יודע אני, שהחכמים כועסים על כך שתפסתי גנבים, ולכן לא יתעסקו בקבורה בדרך המיטבית, ולכן תשכיבי אותי בעליית הגג, ולא תפחדי ממני'.
כך שכב רבי אלעזר למעלה משמונה עשרה שנה, עד שהתגלה רבי שמעון בר יוחאי בחלום לחכמים, ואמר להם: "פרידה אחת יש לי ביניכם, ואי אתם רוצים להביאה אצלי?'
הלכו החכמים להתעסק בקבורתו, אבל בני המקום ששמו 'עכבריא' לא הניחו להם לקוברו, כי כל זמן שרבי אלעזר שכב בעליה, לא נכנסה חיה רעה לעירם. המתינו החכמים לערב יום כיפור, וכשבני עכבריא היו טרודים, הם שלחו את בני 'בירי', שלקחו את המיטה והביאו אותה למערתו של רבי שמעון בר יוחאי.
כשהגיעו למערה, ראו שיש שם נחש שמקיף את המערה. ביקשו מהנחש שיפתח "ויכנס בן אצל אביו", ופתח להם.
בסיפור זה, יש דגש מיוחד על החשיבות לקבור בן אצל אביו. זה מה שמבקש רבי שמעון בר יוחאי, וזה גם מה שמשכנע את הנחש לפתוח ולתת לרבי אלעזר להיכנס.
למעשה, גם פרשת ויחי חורזת ברובה סביב אותו עיקרון. יש אמנם את הבקשה של יעקב לא להיקבר במצרים, וכפי שמבאר רש"י, שיעקב מבקש להיקבר דווקא בארץ ישראל, כדי לא לסבול מצער גלגול מחילות.
אך מעבר לכך, יעקב מדגיש מספר פעמים בפרשה, שחשוב לו להיקבר דווקא עם אבותיו, במערת המכפלה, שקנה אברהם אבינו כאחוזת קבר למשפחה. יעקב ממש מפרט את כל אבות ואמהות המשפחה שנקברו במערה, ומבקש מבניו לקבור אותו עימם. ואכן, התורה מפרטת את מסע ההלוייה המיוחד בו נסעו הבנים את יעקב להיקבר עם אבותיו.
וכאן אפשר לשאול – מה העניין הגדול בכך?
דומה, שהתשובה מעוצה בביטויים המיוחדים שבהם מתאר יעקב את פטירתו – "ושכבתי עם אבותי", "אני נאסף אל עמי". מה פשרם של ביטויים מיוחדים אלו?
בראיון מיוחד לפני פטירתו, כשכבר היה חולה במחלה סופנית, ביאר את הדברים הרב חנן פורת ז"ל, שבביטויים אלו מלמד יעקב סוד גדול מאוד. ביאור זה הוא לאור יסודות שכתב הראי"ה קוק זצ"ל.
האדם הוא בר חלוף וחייו כצל עובר. אולם, בתוך תוכו, מתאווה האדם לחיי נצח. למעשה הרצון לחיות חיי נצח נובע מכיסופי האדם להידבק באלוקים, שהרי רק ה' הוא נצחי.
כמה דרכים יש לאדם לזכות בחיי נצח. דרך אחת היא על ידי עבודת ה', כשהאדם מקיים את מצוות ה', הרי הוא נדבק בה', ונשמתו מממשת את עצמה, וחיה חיי נצח.
אך יש גם דרך נוספת. האדם הוא בר חלוף, אך עם ישראל הוא נצחי. אדם שמפסיק לחיות רק חיים פרטיים, וחי בחייו את הקשר לאומה, הרי הוא נדבק בנצח. לכן, אדם שמחובר במהותו לעם ישראל, הרי חייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הוא 'נאסף אל עמו ואל אבותיו', כלשונו של יעקב, וכך הוא נשאר חלק מהנצח.
וזה הרי כל ענייניו של יעקב, שהוליד את השבטים, והפך מיחיד לעם. ולכן אומרים חז"ל, שיעקב אבינו לא מת, כי מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, לכן הוא מדגיש נקודה זו שחייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הם חלק משרשרת הדורות ומנצח ישראל.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לחיות בחיינו את עבודת ה' ואת היותנו חלק משרשרת דורות ישראל, ולהעמיד ילדים וצאצאים שימשיכו את מסורת הדורות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
