ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
כמה טעמים נאמרו בכף החיים (סימן תרעג אות יט) לפסול נר חשמל. וז״ל: "ואם מותר להדליק בכח האש הנקרא חשמל שמדליקין בבתים ובחנויות ע"י מכונות. ונראה דיש לאסור משום דלא הוי זכר לנס, דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה, ובזה לא יש כי אם אור בלא תפיסת ממשות. ועוד דהמנורה היתה נדלקת הפתילה ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ועוד כיון דהעששית שיש בה כח האור היא מלאה אור הוי כמדורה שאין עולה אפילו לנר אחד, כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ד' יעו"ש.״
גם הגאון הבית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ) כתב שאינו יוצא ידי חובה במנורה חשמלית, שכן מאחר שמדליקין בה כל השנה- אין ניכר בהדלקה זו הנס.
מאידך הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ג סימן קג) כתב שאין יוצאים ידי חובה במנורה חשמלית, מלבד במקום הדחק ובתנאי שיהיה ניכר שמדליק עבור נר חנוכה.
והגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה עמוד רפג) הסתפק אם חשמל כשר למצותו, ולכן רק כשאין ברירה רשאי להדליק מנורת חשמלית או פנס באופן הניכר שנעשה לשם נרות חנוכה, ולברך עליו.
והגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה עמוד צז) תמה עליהם, שאם יש ספק, היה להם לומר ספק ברכות להקל ולהדליק בלא ברכה.
ובאמת הסברא נותנת שאף אם נאמר שאין צורך דווקא בפתילה ושמן כדוגמת מנורת בית המקדש, מכל מקום ודאי שצריך שלהבת, שהרי עיקר הנר הוא השלהבת. וכך הסביר המהרש״ג (ח״ב סימן קז) לגבי הדלקת נרות שבת בחשמל, שברור שנדרש להבה ממשית, ואור החשמל אינו שלהבת. הגע בעצמך, הרי יש אבנים טובות המאירות בלילה, וכמו שפירש רש״י בפרשת נח על הפסוק ’צהר תעשה לתיבה’, האם יעלה על הדעת לצאת ידי חובת הדלקת הנרות בסידור אבנים טובות המאירות בלילה.
ושוב ראיתי שהגרב״צ אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד רסז) חילק בין מנורת חשמל למנורה הפועלת על ידי סוללה. וכתב שאף שאין להדליק במנורה חשמלית על פי הדברים שביאר בכמה מקומות בספריו- שזרם החשמל נולד מחדש בכל רגע, והחשמל הנמצא ברגע נתון זה הוא זרם חדש שלא היה בעולם ברגע הקודם, ולכן אי אפשר לצאת בהדלקה כזו כיון שבעינן שיהיה בנר שיעור שמן המספיק עד שתכלה רגל מן השוק, וליכא.
מכל מקום הוא התיר לצאת ידי חובה על ידי הדלקת מנורה הפועלת על ידי סוללה כיון שחומר הבעירה נמצא כאן.
והוקשו לי דבריו שאם משום התחדשות כח החשמל, הרי כלל הוא בפוסקים שאין מתחשבים במה שאינו ניכר לחושי האדם, והרי התחדשות הקבועה של החשמל אינה ניכר לעין, ולפי זה אור החשמל נחשב אותו האור שהאיר לפני כן.
וכעין זה מצינו גם לגבי הקול, יש מדענים הסבורים שהקול שאנו שומעים באוזנינו אינו זהה לקול שיצא ממקורו, אלא הוא תנועה של חלקיקים באויר המניעים את החלקיקים שלידם, ואלו שוב מניעים את החלקיקים שלידם ונמשך זה הלאה עד שמגיע הקול אל אוזנינו. ואם כך, כיצד יוצאים ידי חובה בשמיעת מצוות שתלויות בקול, כגון תקיעת שופר או קריאת המגילה.
עוד כתב שם לחקור אם בעינן הדלקה הדומה להדלקת בית המקדש, דהיינו בשמן ופתילה, וכדברי הכף החיים דלעיל, והעלה שאין צריך שהרי חזינן דלא בעינן דוקא שמן זית אף שבמנורת בית המקדש השתמשו בשמן זית, אולם גם כאן יש לומר שאף אם אין צריך פתילה ושמן, עדיין יש צורך שהאור ידלק על ידי שלהבת ולא על ידי אור הנוצר באופן חשמלי ללא שלהבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
