ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
כך מכריזה התורה מיד אחרי מכירת יוסף, וַיֵּרֶד = פגיעה באחווה. מה פשרו של הביטוי ולאיזה מסקנות "הלכה למעשה" הגענו?
לחז"ל היה ברור כי יש קשר בין שני המאורעות. כך מבואר במדרש: "אמר ר' יוחנן נסמך ירידה לירידה, ירידת יוסף לירידת יהודה" (תנחומא פרשת וישב סימן יא). כוונתו של ר' יוחנן היא שהכתוב מקשר את מה שאמור בעניין ירידת יהודה "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (לח, א), לביטוי הפותח את הפרק הבא: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" (לט, א), החוזר לסיפור מכירת יוסף. מצינו כמה וכמה דעות המחמירות מאוד עם יהודה לביאור הביטוי וַיֵּרֶד.
חכמי הגמרא מציעים שני הסברים:
א. "רבי אלעזר אומר: אף מורידין אותו מגדולתו".
וַיֵּרֶד הוא ביטוי בעל משמעות כפולה. הראשונה, הפוך מלעלות. השנייה, למלוך ולשלוט כמו שמופיע בתיאורו של המלך המשיח בתהילים "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (עב, ח). אם כך, לדעת רבי אלעזר, יהודה היה במעמד של מי שהמלכות תצא ממנו לדורות, ועם מכירת יוסף הוא קיבל את המשמעות הראשונה שמשמעותה נפילה.
ב. "רבי שמואל בר נחמני אמר: אף קובר אשתו ובניו", שהרי מיד מופיע בכתוב: "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה': ... וַיֵּדַע ... וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ: .... וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה" (לח, ז-יב)".
לדעתו של רבי שמואל בר נחמני, העונש שקיבל יהודה על המכירה היה נורא ואיום, וזו המשמעות של הביטוי וַיֵּרֶד. בבראשית רבה (במקום) נתנו משמעות קשה אחרת לביטוי וַיֵּרֶד: "ירידה היא לו שנשא לגויה". לדבריו וַיֵּרֶד משמעותו המשיך להתדרדר במורד הרוחני. מכירת יוסף גרמה ירידה נוספת "שנשא לגויה".
דעה נוספת במדרש רבה מחמירה עם יהודה עוד יותר, ודורשת עליו את הפסוק: "בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר" (מלאכי ב, יא) "יהודה נעשה חולין". חילול השם הוא אחד החטאים החמורים ביותר.
בשמות רבה מצינו: " 'ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו', ולא היה לו לומר אלא וילך יהודה אלא שהיה לו ירידה מצד אחיו, ומה וירד האמור להלן נדוי אף רד האמור כאן נידוי" (פרשה מב סימן ג).
הפני דוד מצא רמז לכך "כי ר"ת ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו גימטריא נדוי, בדקדוק (70).
בתרגום המיוחס ליונתן, לכאורה מקלים בעונשו של יהודה: "וּנְחַת יְהוּדָה מִנִכְסוֹי", כלומר רק ירד מנכסיו. אבל חכמים כבר לימדונו כי העני חשוב כמת (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתלא), אם כך, גם מדרש זה מחמיר מאוד עם יהודה.
רש"י במקום הסביר, תוך שמירה על כבודו של יהודה, "ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו" ולא פירט עד כמה הכתוב דן אותו ממש ברותחין.
דעה המסנגרת במקצת על יהודה מצאנו בדברי החזקוני: "וירד יהודה מאת אחיו הלך לו שלא היה יכול לסבול צערו של אביו". לפי דבריו, יהודה לא נענש אלא שצערו על מה שהוא עולל לאביו גרם לו להתרחק מהמשפחה כדי להקהותו במידה מסוימת.
פגיעה ב"אח" = באחווה של בני ישראל, גוררת אחריה מחיר כבד, לכל השיטות!
בשנים האחרונות, השפה בה נוקטים רבים ממנהיגי הציבור, המתיימרים לייצג את רצון העם, היא שפה פוגענית, משפילה, המשדרת זלזול ואף הרבה יותר גרוע מכך. גם חלק מהקריאות לאחדות משמעותן: צריכים להתאחד רק סביב "דעתי"! וכל מי שאיננו חושב כמוני הוא חורש רעה ואיננו "אח".
אי אפשר לאחד ולרפא את השבר בלי להפסיק לחלוטין שימוש בסגנון שכזה.
רק אחדות המבוססת על ערבות הדדית, שמשמעותה ויתור של כל מגזר על משהו שיאפשר קירבה אחווה ורעות בין כולם, הוא זה שיביא בסופו של דבר את האחדות המיוחלת.
לשמחתנו ולמזלנו, כל כוחות הביטחון לחמו בקרבות כתף אל כתף, תוך תמיכה ורעות איש לרעהו.
הבה נקרא לכולם להיכנס תחת האלונקה בכל התחומים,
תוך הבנה כי ההצלחה והעליה מעלה תלויות בערבות ההדדית, לעומת מכירת אח, יהא אשר יהא, שמורידה מטה עם כל המשמעויות לכך.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











