ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
מי כעמך ישראל, המדקדקים במצוות ומבקשים לברר את החיובים החלים עליהם. מידה מרובה נמדדת להם כאשר הם משקיעים ומקפידים הקפדה יתרה על קיום מצוות צדקה.
לאחרונה זכיתי להישאל שאלות רבות בתחום של מעשר כספים. לכבוד מוצאי שבת פרשת "עשר אעשרנו לך" חשבתי שיועיל לציבור לשתף במספר יסודות בהלכה מעניינת זו.
במדרשי ההלכה מופיעים שני מקורות ביחס למעשר הכספים: את האחד פגשנו בפרשת השבת האחרונה, "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". השני מבוסס על דרשת הפסוק "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" – מדוע התורה נקטה בלשון "כל" תבואת זרעך, כמובן שאם יש חובה לעשר, יש לעשר מהכל? מכאן למדו רבותינו שיש לעשר גם ממה שאינו תבואת הארץ.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
77 - חמדת התפילה: ויפגע במקום
78 - חמדת התפילה: עשר אעשרנו לך
79 - חמדת התפילה: חישוב מעשר הכספים מן המשכורת
טען עוד
כל הללו מניחים שיש לעשר את הכספים, וחולקים בשאלה אם זו חובה מן התורה, מדרבנן, או רק מכוח מנהג.
אך הרמב"ם (בהלכות מתנות עניים פרק ז) מנסח את הדברים בצורה שונה לחלוטין. הוא כותב כך:
כאשר עני מבקש צדקה, מוטל עלינו לפרנס אותו, עד שישוב לרמת החיים הראויה לו. ראוי לציון שהמשמעות היא שאם בחוויה של האדם חסר לו רכב לנסיעות, רכישת רכב עבורו היא קיום של מצוות צדקה. אך מה קורה אם אינך מסוגל לפרנס אותו ברמת החיים הראויה לו? ברגע שתתן עשירית מהונך, אתה פטור מלהמשיך לפרנס אותו (הוא ממשיך ואומר שראוי גם לתת יותר, עד חומש).
לפי השיטות הקודמות יש שני דינים נפרדים: יש חובה לתת צדקה. יש חובה אחרת לעשר את הכסף. לפי הרמב"ם מעשר כספים זו נקודת הפטור של חיוב צדקה.
לתובנה זו יש השלכות רבות:
ראשית, לא יחדל אביון מקרב הארץ. יש המון עניים. אין אדם שמסוגל לפרנס את כולם. בעצם החצי הראשון של הרמב"ם הוא תיאורטי בלבד: אף אחד לא יפרנס את כל עניי עירו ובכך יקיים את מצוות צדקה במלואה. אדם יקצה עשירית (או יותר, עד חומש) מכספו, ובכך הוא פטור מלהמשיך לעסוק בפרנסת העניים.
בנוסף, הערנו שגם לקנות לאדם רכב זו מצוות צדקה אם הוא חש חוסר בכך שאין לו רכב. אך דומה שלרובנו קשה לחשוב שיש ילדים עניים ללא פת לחם, ואנו מעסיקים את עצמנו ברכישת טויוטה עבור אותו מסכן. אך מהגדרה זו של הרמב"ם נמצאנו מורווחים משני הצדדים: מצד אחד, אדם יקצה עשירית מכספו לצדקה. יתן לצדקה הנראית לו חשובה ומשמעותית. יבוא עני ויבקש שיקנה עבורו טויוטה, לקיים מה שנאמר "מחסורו אשר יחסר לו". יענה לו הנותן: נכון, אבל בחרתי לתת את זה לצדקה אחרת. מצד שני, הנותן גם אינו נדרש לבדוק מהי הצדקה הקריטית ומשמעותית ביותר. גם לקנות את מה שחסר לאדם אחר זה קיום של מצוות צדקה (גם אם בהתבוננות עמוקה יותר יש צדקות חשובות ומשמעותיות יותר).
יתכן ושורש המחלוקת נעוץ במקור הרעיון של מעשר כספים:
בפרשת "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" מדובר על מעשר שני, הנאכל על ידי הבעלים בירושלים, ולאחר מכן מעשר עני. ההקשר בפרשה של מתן המעשרות לאחרים הוא הקשר של נתינה לאביונים בדווקא (הלוי שאין לו נחלה, הגר היתום והאלמנה). אם מקור מתן מעשר כספים מבוסס על הפסוקים הללו, הרי שמעשר כספים זו הרחבה של מצוות הצדקה.
בפרשה הקודמת נאמר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". הנושא אינו פרנסת עניים, אלא חובה על יעקב אבינו לקחת עשירית מהונו במסגרת עבודת ה' שלו. כלומר, הנושא אינו "כיצד לפרנס את העניים" אלא "כיצד יעקב אבינו עומד בהתחייבותו להביע את הכרת הטוב ומסירותו לבורא יתברך?". מבט זה מתאים יותר לפוסקים הקודמים שהבאנו, שלא קשרו ישירות את מעשר הכספים למצוות הצדקה.
כמובן שמן הדברים עולות נפקא מינות מעשיות עצומות. לפי הרמב"ם, מעשר הכספים חייב להינתן אך ורק לעניים. אדם אינו פטור ממצוות צדקה עד שייתן עשירית מהונו. אך אם אנו למדים את מעשר הכספים מיעקב אבינו, היעד של מעשר הכספים שונה לחלוטין. יעקב אבינו אומר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מי זה "לך"? לכאורה לא לעניים, אלא לקב"ה. כמובן שגם לתת לעניים זה חלק מעבודת ה'. אבל השקעת הכסף בדברים אחרים המחזקים את שם ה' בעולם ללא ספק כלולים בזה. אם מקור הדין הוא יעקב אבינו, לכאורה ניתן ואף ראוי לתת את הכסף לכל דבר המחזק את שם ה' בעולם: ללימוד תורה, לבתי כנסת, לבניית מקוואות, וכו'.
לאור תובנות אלה נצא למסע של מספר שבועות, בהם נבקש לענות על השאלות הבאות:
- למי ראוי, ולמי מותר לתת את מעשר הכספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
