ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
במשך הדורות, היו עמים שנלחמו בישראל, ורצו לעקור את ישראל מאמונתם. אחד מהדברים הראשונים שרצו לעקור מישראל, היה מצות ברית המילה, אבל עם ישראל מסר את נפשו על קיום מצוה זו, לא נכנע ולא וויתר.
אמרו חכמים (שבת קל.): "רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת-כוכבים ומילה, עדיין היא מוחזקת בידם".
כאשר מקיימים מצוה מתוך מסירות-נפש, המצווה נחקקת בלב האומה בעומק פנימי כזה שהיא נעשית חלק מעצמותה, ואי-אפשר לעקרה.
תפקיד כריתת ברית הוא ליצור קשר הדוק, קבוע ומוחלט בין בעלי הברית, קשר שיוכל לעמוד גם בעיתות משבר. קשר כזה שאי-אפשר לנתקו. ידידים, בזמן שאהבה שרויה ביניהם, אין להם צורך בהסכמים ובברית, כל עוד שהידידות קיימת. כריתת הברית, מטרתה להעמיק את הידידות ולחזקה, שתהיה קבועה ובלתי חולפת, שהברית תשמור על הקשר בכל עת. אם וכאשר יתגלה קושי בידידות, אם יווצר חלילה קרע, הברית תמנע את המשברים, ועל-ידה אפשר יהיה להתגבר על הקשיים ולשוב לידידות הראשונה. זהו כוחה של ברית המילה.
וכך אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יז, ז): "והקמֹתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדֹרֹתם לברית עולם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך". "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות" (נדרים לא:).
בכוחה של כריתת הברית התגברנו על הכפיה של הגויים עלינו ושמרנו על מצות ברית המילה. גם המשברים הרוחניים הפנימיים שבתוך האומה, שגרמו להתרחקות מתורה ומצוות, לא פגעו בקיום המצוה הזו. את המצוה הזו כולם שומרים, מצוה יסודית המבדילה בין ישראל לעמים, מצוה שעלי-דה, בתוספת טבילה במקווה, יכול גוי להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה ולהיות לחלק מעם ישראל.
כמה מרנין ומשמח לראות את התודעה הקיימת אצל עולי רוסיה שהורחקו מן התורה בכפייה שבעים שנה, בכל הקשור למצוה זו. בימיה הראשונים של העלייה מרוסיה, פורסם כי יהודי רוסיה ממתינים בתור להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, אחר שלא יכלו לעשות זאת ברוסיה. אין המדובר בילדים קטנים שאין שואלים את דעתם, אלא באנשים מבוגרים שמבצע שכזה איננו קל עבורם, באנשים שלא היה להם מושג ביהדות, ובכל זאת איזה מין כח פנימי דוחף אותם להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, והם עושים זאת בשמחה ובנפש חפֵצה.
אכן, הברית שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו, מתקיימת. "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה" (נדרים לב.).
בפרשתנו שבה ומצווה התורה על מה שכבר צווה אברהם אבינו בפרשת לך לך: "וידבר ד' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר: אשה כי תזריע וילדה זכר... וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכך אמרו באגדה (אגדת בראשית יז, א): "אף-על-פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלן בזכות המילה".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
