ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כדי להבין זאת יש לרדת לתוככי נפש האדם ולהבחין מתי הוא מרגיש צורך לנוח. ניקח דוגמא מחיי היום יום, כשאדם יוצא לעבודה הוא כמעט לעולם אינו נח, ואף לא מרגיש צורך לנוח. לא בדרך באוטובוס, ולא במשרד, וגם לא בקיוסק בזמן הפסקת האוכל. אך מיד כשהוא מגיע הביתה- הוא מתרווח על הספה ומוכן לעצום עיניים. מה הוא שורש ההבדל? האדם אינו מרגיש צורך לנוח בסביבה של זרים, אדרבה סביבה זו מעוררת בו עירנות ומוכנות לפעול בכל רגע נתון כפי הצורך. במקום המשרד והעבודה עליו לבצע את מטלותיו לצורך פרנסתו, ובדרך הוא נשאר קשוב לסביבה לכל דבר שעלול להתרחש סביבו. ואילו בבית הכל משתנה. בבית האדם מרגיש בנוח, עטוב בהרגשה טובה, סביבה מפנקת ומרגיעה. זהו מקום שבו הוא חש שייכות, ומתוך כך הוא מסוגל להרפות, להירגע ולנוח באמת.
נחזור ליעקב אבינו. במשך ארבע־עשרה שנה יעקב לא חש בנוח; הוא לא הרגיש בבית, וממילא—אפילו כשהיה עייף—לא נתן מנוחה לעיניו. והנה הוא מגיע למקום מסוים, ולפתע חש צורך לשכב. באותו רגע אין הוא יודע מה מיוחד במקום הזה שגורם לו, לראשונה זה שנים, להרגיש מספיק בנוח כדי לישון.
ואכן, כשיעקב מתעורר הוא נזכר בחלומו ומבין מיד: "מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים". יעקב מרגיש שייך בחברתו של הא-לוקים; הוא מרגיש בבית — אצל שער השמים.
וכך הדבר מובן מאוד: כבר משעה שאמו הייתה מעוברת, כשעברה ליד בתי מדרשות היה יעקב מרגיש משיכה אליהם ומתרוצץ לצאת. טבעו הפנימי היה קשור למקום של קדושה — ושם, ורק שם, הוא חש בבית.
אמור מעתה: אם נרצה לבחון היכן אדם מרגיש בנוח – עלינו להתבונן בתנועות גופו במקום שבו הוא נמצא. אדם שדרוך, יושב זקוף, נוגע בקרקע רק בקצות אצבעותיו, או שכל תנועותיו מאופקות – ברור שאינו חש נוחות באותו רגע. לעומתו, אדם המתיישב בנחת, נשען לאחור, מותח רגליים, ולעיתים אף מניחן על שרפרף או כיסא נוסף – ודאי שמרגיש טוב, נינוח ובטוח בסביבתו.
כך לדוגמה, כאשר אנו מזמינים אורחים לשבת, ניתן לעיתים להבחין עד כמה נעים להם אצלנו על פי הסימנים הללו. אדם שטוב לו – מתרווח. אדם שאינו בטוח או אינו חש שייכות – נשאר קפוא בתנוחתו.
כמארחים מוטלת עלינו האחריות לדאוג שהאורח ירגיש בנוח, ולוודא שלא יהיה שום רגע של מתח או מבוכה. הרבה פעמים מועיל לשדר שפת גוף של רוגע, שנשב בנחת על הספה, שנקרין שלווה טבעית. כאשר האורח מבחין בכך, גופו מגיב, והוא מרשה לעצמו גם כן להירגע ולהרגיש בבית.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה
היחס למנהיגי הרפורמים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
