ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
תנועת בני עקיבא נטלה את המילים "ודור יקום וחי" מתוך שירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק 'לחשי ההוויה', ומשתמשת בהן כסיסמה לפעילות חודש הארגון בשנה הזאת. מסתבר שגורם מזמן משמעותי לכך היה העובדה שהדר גולדין הי"ד ציטט זאת במכתב לחניכיו בבני עקיבא, ושלאחר מכן הוא וארוסתו השתמשו במילים אלו בהזמנה לחתונתם, שאותה לא זכו לקיים.
תמציתו של הרעיון שלאורו פעלו בבני עקיבא בחודש האחרון מצויה בפסקה הבאה, הנטולה ממערך פעילות בהוצאת התנועה: "בחודש האחרון עברנו מסע מתחילת סיפורו של עם ישראל ועד הסיפורים של ימינו. התחלנו וצעדנו מראשית תחילתו של עם ישראל, והגענו לימים שלנו, לשנתיים האחרונות במדינת ישראל. ראינו כי עם ישראל לאורך כל השנים התמודד עם קשיים ואתגרים ועמד בהם בגבורה. פגשנו אנשים שפעלו למען עם ישראל. עכשיו תורנו לעמוד כשפנינו קדימה ולהיות חוליה חשובה בעם ישראל. ראינו כי יש בנו את הכוחות ואת הרוח. ראינו את הצורך בנו, ואף פעלנו בקהילה שלנו. נתרכז בפעולה זו בשאלה איך אנחנו מרימים את הדגל, איך אנחנו ממשיכים ללכת קדימה ברוח גדולה ומגשימים את התקוות שלנו".
הדגש העיקרי של בני עקיבא והמסר הבולט לחניכים הוא: אנחנו חלק משלשלת הדורות, כל דור התמודד ונלחם, ועכשיו הגיע זמנו של דורנו. המסר הזה מחובר היטב לאתוס של בני עקיבא בשנתיים האחרונות, מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד: התגייסות מלאה למען העם ומאבקו. רבבות בוגרים של בני עקיבא משרתים בצה"ל ובכל כוחות הביטחון, ורבבות חניכים צעירים היו שותפים בפעילויות של התנדבות וחסד באין־ספור מיזמים, תנועתיים ומקומיים כאחד.
פסגה נוספת שמועיד הרב קוק
הרעיון של "דור יקום וחי" מכיל בתוכו את ההנחה שצריך היה להתעורר מתנומה או מרביצה בטלה, לקום ולפעול במרץ. התודעה הזאת מתאימה מאוד לתודעה הכללית בחברה הישראלית ואף בעם היהודי בעולם כולו. היינו מנומנמים, בשל הקונספציה, בשל תחושת ביטחון כוזבת, בשל מצב כלכלי משופר ועוד סיבות, והנה הוכינו בחטף, ובן לילה הבנו שלא זה המצב. התנערנו, יצאנו למערכה, הכינו באויב, וגם נרתמנו לסייע לכל מי שנפגעו: למשפחות השכולות, לפצועים בגוף ובנפש, לגולים מבתיהם. התעוררנו למאבק על אמונות ודעות שהתרופפו, לחיזוק הזהות היהודית מול האנטישמיות הגוברת בעולם, ועוד ועוד.
כל זה אמת. ומותר ליטול משפט מתוך שיר ולעשותו סיסמה, גם אם בהקשרו המקורי יש לו משמעות אחרת.
את יתרת המאמר אבקש להקדיש להבנת המשפט הזה במקורו, ולמשמעות שלו כתוספת רבת ערך למהלך של בני עקיבא בחודש הארגון, בתקווה שנשכיל להמשיך ולהוביל את המהלך של חודש הארגון גם לפסגות הנוספות שמועיד לו הרב קוק.
השיר 'לחשי ההוויה' עוסק ביופי של עולם הבריאה וביכולת ליהנות ממנו: "תלחש לי סוד ההוויה כולה, חיים לי יש קח נא קח, אם יש לך לב ובלב דם שרעל ייאוש לא זהמהו". הרב מבקש לטפח את רגישותו של האדם לחיות ולחיוניות של ההוויה. הוא מבקר את מי שהתייאשו מן העולם הזה וסבורים שיש להתרחק ממנו ולשקוע רק בעולמות של תורה ורוח.
"ואם ליבתך ערלה, ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה: סורה מני סורה, הריני לך אסורה". אכן, אומר הרב, ההוויה אסורה לאדם שליבו ערל ויופייה אינו מקסים אותו. אדם כזה, שאדיש ליופי, אינו יכול ליהנות מן העולם, ולכן באמת העולם אסור לו, ועליו להסתגר בד' אמות של הלכה.
סכנה נוספת הטמונה בהוויה מופיעה בבית הבא: "אם כל צפצוף עדין, כל יופי חי, לא הדר שירת קודש, אך זרם אש זרה בך יעוררו, סורה מני סורה, הריני לך אסורה". יש מי שעולם הטבע ביופיו מעורר אותו לעבודה זרה, לפולחן הטבע, להתרחקות מן הקודש וליצירת ניגוד בין קודש לחול. מי שזו תפיסתו את העולם, לוחשת לו ההוויה שהיא אסורה לו, מכיוון שיופיה ופלאיה של ההוויה אמורים לעורר אצל האדם רגשי קודש, בהכירו ובהבינו את המניע המסתתר מאחרי כל המציאות: הבורא יתברך. אם אינו מסוגל לכך, מוטב שיתרחק.
כעת, אחרי שהסביר את הרקע, מביע הרב את תקוותו מהדור שעתיד לבוא: "ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די, יינק מטל שמיים". כפי שכתב והתבטא באין־ספור מקומות, הרב קוק סובל ומצטער מן הנתק שבין עם ישראל ועולם הקודש לבין עולם הטבע והחולין. זוהי מחלה ששורשה בגלות. שם, כפי שכבר כתב הרמב"ן, אין לעם ישראל עניין בטבע כי הוא טבע זר, נוכרי ומגושם, עד כדי כך שאין ליהודים הגרים בגולה רגישות ומחויבות לאסתטיקה של הסביבה. הראי"ה מייחל שיחד עם השיבה לארץ ישראל והתחייה של העם בהיבטים רבים, גם היכולת שלנו לחוות את היופי, החיוניות והחיים שבעולם הטבע, יתעוררו לחיים. ומכוח זה ישובו לתחייה גם הספרות, השירה, האומנויות, כולן מתוך חוויה של קודש ולא מתוך חילון גס ופרוץ.
להתחבר ליופי הגנוז במציאות
הבית האחרון של השיר מתאר את התקווה: "ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההוויה, תקשיב אוזן עם חי, ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, וההוויה כולה לו תדובב: בחירי, הריני לך מותרת".
בארץ ישראל, בכרמל ובשרון, עם ישראל יכול לשוב ולהתחבר אל הטבע, אל החיים. להיות מסוגל להקשיב לצפצוף הציפורים, לצבעוניות של הפריחה, ליופי של הנופים, ומתוך כך ליצור שירה חדשה, לטפח רגישות ליופי ולחיים הגנוזים במציאות ההוויה. כשדור שכזה יקום, ההוויה תלחש לו "הריני לך מותרת".
התחייה של הדור, כפי שאנו קוראים במערכי ההדרכה של בני עקיבא, כוללת מרכיבים רבים. הגבורה והחוסן הן מושגים שחוזרים ונשנים לא מעט בהקשר זה - רוח גדולה, עוז נפש, הירתמות לעשייה חלוצית והתנדבותית. כל אלה אכן נדרשים עד מאוד וחשובים עד מאוד. אבל כשחוזרים אל המקור, אל שירו של הרב קוק, אל ההקשר הראשוני שבו נטבע הביטוי "ודור יקום וחי", אנו שומעים קריאה נוספת, עדינה ואצילית עד מאוד. קריאה לרגישות ותשומת לב ליופי, יכולת ליצור שירה ואומנות, להקשיב למוזיקה, להתחבר באופן כשר ואף מקודש למציאות של העולם הזה שאנו חיים בתוכו.
חשוב לשים לב שבתוך כל הלהט והעוז שבו אנו מחנכים ומתחנכים להירתם לכל המשימות הגדולות שמונחות לפתחו של הדור, לא נחמיץ גם את הממד העדין והרך של ההקשבה ללחשי ההוויה. יש בה יותר מאשר תבלין שמטעים את העשייה הגדולה, היא עשויה לשנות את אופייה של העשייה ולעשותה מעודנת, קשובה ורגישה יותר, לא רק לעולם הטבע, אלא גם לאדם, לזולת.
הכותב הוא יושב ראש מליאת תנועת בני עקיבא ונשיא מכללת הרצוג
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
