ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הכול מדברים על כך ש"המשפחה במשבר", אולם מה יש לעשות בנוגע לכך? לא די בהבעת חרדה וזעזוע מן המצב הנורא. מהראי"ה למדנו שמהפכים היסטוריים גדולים אינם מעשה שטן, אלא הם תהליכים של התפתחות ותיקון העולם, שיש להם גם צדדים בעייתיים שאיתם צריך להתמודד. לאורות יש גם צללים, וכשפוגשים צללים אין להיבהל, אלא צריך למצוא את מקור האור ולהיעזר בו כדי להסיר את החשיכה והמבוכה.
קודם שמתחילים לדון במעשים הנדרשים, יש להבין מה טיבו של האתגר שאיתו מתמודדים. אם אין עושים זאת כיאות, עלולות להתרחש תקלות שונות ומשונות. לעיתים נלחמים בטחנות רוח ומדמים לראות בתופעה מסוימת איום וסכנה גדולה, ואין זה אלא משום ש"רואים צל הרים כהרים". ולעיתים מתעלמים מבעיות קשות ואפילו מאמצים בחום תופעות, שבמבט שני ומעמיק יותר מתברר שיש בהן סכנות גדולות.
טלו לדוגמה את ההתפתחות המופלאה של טכנולוגיות הפריון החדישות. מצד אחד הן אומצו בהתלהבות כפתרון לבעיות עקרות וגאלו משפחות רבות מצערן. מדינת ישראל מובילה בעולם בשימוש בטכנולוגיות אלו, ואנו גאים בכך שאחוזי הילודה בישראל הם הגבוהים בעולם המערבי. מן הצד השני, טכנולוגיות אלו איפשרו את ההפרדה בין מעשה האישות ובין ההולדה, ובכך ערערו את הזיקה המסורתית בין נישואין להולדת ילדים. הן מאפשרות לבחור באימהות חד-הורית או בהקמת משפחה חד-מינית. בחירות אלו נחשבות לערעור על מבנה המשפחה המסורתי: "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", שעד לא מכבר היה תנאי הכרחי לבניין משפחה והולדת ילדים. מסתבר, שגם אימוץ נלהב של אפשרות ההפריה החוץ-גופית והפונדקאות וגם ביקורת גורפת עליהן שגויים. צריך לברור את הבר מתוך התבן, לעודד את הרצוי ולדחות את הפסול.
אין מודל זוגיות
מה הם הגורמים למשבר המשפחה בדורנו? בחלוקה כללית אפשר להצביע על שני גורמים, שבמידה מסוימת גם תלויים זה בזה. האחד הוא ההתפתחויות בעולם המעשה, והאחר הוא שינויים בעולם הרוח.
בעולם המעשה גרם השיפור באיכות החיים, בבריאות, בטכנולוגיה ובכלכלה, שהתרחש לאורך מאות השנים האחרונות, לסדרת שינויים חברתיים ותרבותיים, שהגיעו לשיאם בשנים האחרונות ועוד לא נאמרה בהם המילה האחרונה. אלו כוללים עלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, התארכות גיל ההתבגרות, שינויים באופי התעסוקה ועוד ועוד.
בעולם התרבות והרוח קידמו ההומניזם, הליברליזם, רעיונות השוויון והחירות את מעמדו של האדם ואת חירותו, במחיר ירידת הסמכות של המבוגרים והקהילה והתרופפות מסגרות מסורתיות ושמרניות גם בחברה הדתית. כך חל שינוי במעמדן של הנשים בחברה ובבית, קודמו זכויות הילדים והנוער ועוד. רעיונות השוויון והחירות הגיעו לכל רובדי האוכלוסייה ובמידה זו או אחרת גם לקהילות השמרניות והסגורות ביותר.
נתבונן לדוגמה בסוגיית מעמד הנשים. בזכות שינויים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים, שוב אין הנשים משועבדות לאורח חיים מפרך של נישואין ואחריות לקיום הבית מגיל 12 או 13. בזכות הרפואה המודרנית נעלמו האחוזים הגבוהים של תמותת תינוקות ונשים בלידתן ובצעירותן. ההתפתחות של המכשור הביתי החשמלי ושל חברת השפע הצרכנית, שחררה את הנשים ממלאכות הבית הכבדות שהיו מחויבות המציאות בדורות קודמים: "טוחנת ואופה ומכבסת, מבשלת ומניקה את בנה, מצעת לו המיטה ועושה בצמר" (כתובות ה, ה). מתוך כך נוצרה האפשרות לנשים לרכוש השכלה מקבילה לזו של הגברים ונפתחו בפניהן אפשרויות נרחבות לתעסוקה מחוץ לבית. השינוי הטכנולוגי גם שינה מהותית את עולם התעסוקה, שכן בעידן שבו הכלכלה התבססה על חקלאות ועמל כפיים, כוחו של הגבר היה משמעותי יותר ולכן ההתפלגות הייתה טבעית: האיש בשדה והאישה בבית. אך כאשר די בראש חושב ובעשר אצבעות להקלדה על המחשב כדי להגיע להישגים הגבוהים ביותר בכלכלה ובמדע, יכולות הנשים להתמודד כשוות עם הגברים בכל תחום.
ההתפתחויות המבורכות הללו גררו עמן גם תופעות המאתגרות את מבנה המשפחה המסורתי. הדגש על ההתפתחות האישית בהשכלה ובתעסוקה תרם גם לאיחור גיל הנישואין, לדחיית הילודה וצמצומה, לרווקות ממושכת, לריבוי גירושין ולערעור נורמות של צניעות וזהירות ביחסים שבין גברים לנשים. שינוי מערך התפקידים והיחסים בין בני הזוג ובין הדורות יצר מבוכה ומתחים בתוך המשפחה ולעיתים אף גורם לפירוק נישואין, כאשר זוגות צעירים אינם יכולים להעתיק את מודל הזוגיות שראו בבית הוריהם ואינם יודעים לבנות מודל זוגיות יציב אחר. ערעור המבנים הקיימים אינו פוסח על אף אחת משדרות החברה, מן הפתוחה והמתירנית ביותר ועד החברות השמרניות והסגורות. בין אלו לאלו מאתגרים השינויים גם את משפחות חברי בני עקיבא וקהילותיהם.
מה תפקיד הסמארטפון
אתגרי המשפחה בני זמננו אינם מסתכמים רק בתחום האישות והזוגיות. בעקבות התארכות תוחלת החיים ושיפור איכותם, החברה המודרנית מתמודדת עם הברכה שבזקנה ועם הקשיים שבה. בתחום זה יש למשפחה תפקיד חשוב שעדיין לא טופל כיאות. מהו מקומם של הסבים והסבתות, וכיום גם הסבא-רבא וסבתא-רבתא בחיי המשפחה, ומה מידת אחריותם של בני המשפחה כלפיהם? מה נשמר מסמכותם של הזקנים ומכבודם וכיצד מתמודדים עם בדידותם, היחלשותם והתרחקותם מן העולם הצעיר והמתחדש? מה תפקידה של המשפחה בתרבות הפנאי של הזקנים, וכיצד מתמודדים עם בעיית חוסר הפניות של דור הבנים והנכדים הטרוד והעסוק עד מעל לראש?
כך למשל הסמארטפון: מרבים לדבר על הסכנות המוסריות, האישיות והחברתיות שבמדיה החברתית, אך יש לדון בו גם מן ההיבט של מקומו במשפחה: הסמארטפון כגורם מפריד או מלכד? האם נאפשר לרשתות החברתיות להרחיק את בני הבית זה מזה ולחבר כל אחד מהם למעגלים חיצוניים, או אדרבה, נפעל להפוך את הרשת הפנים-משפחתית לכלי בעל ערך לטיפוח הקשר הבין-אישי והבין-דורי במשפחה?
בדרך כלל אנו – וגם ילדינו – נחשפים למתחים ולספקות רק דרך הפולמוס הציבורי והפוליטי והתהודה התקשורתית, אשר נוטה להעצים את הקצוות הקיצוניים והקולניים. הילדים והנוער זקוקים למשהו אחר: לעבודה חינוכית יסודית, ממושכת ומקיפה, המציבה את שאלות המשפחה כנושא יסודי ללימוד, עבודה עצמית והתפתחות אישית, קהילתית וחברתית לאורך שנים, ברצינות, בהתמסרות ובכובד ראש.
בוועידה שהתקיימה בחול המועד פסח האחרון החליטו הצירים נציגי הסניפים שבני עקיבא, כתנועה חלוצית שנוטלת על עצמה אחריות להתמודד עם חינוך ועשייה בכל המישורים הנדרשים, תתגייס להתמודדות עם נושא המשפחה. בעקבות היוזמה של הנוער והחלטת הוועידה ניגשו מליאת ההנהלה הארצית וחברי המזכירות להכנת תוכנית עבודה רב-שנתית, אשר מתחילה בחודש הארגון הנוכחי ותימשך כנושא שנתי במהלך כל השנה הבאה עלינו לטובה. תוכנית זו תיתן בע"ה את פירותיה גם בשנים הבאות.
בני עקיבא אינה פועלת בחלל ריק. יש לראות בבחירה לעסוק בנושא המשפחה קריאה והזמנה להורים, למערכת החינוך, למנהיגי הציבור ולקהילות להצטרף למהלך ולתרום כל אחד ואחת בתחומו למערכה המשמעותית על ביסוס חוסנה של המשפחה הישראלית וקדושתה.
הרב ד"ר יהודה ברנדס הוא יו"ר מליאת ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא וראש המכללה האקדמית הרצוג
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
