ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
גם בעת ששהה בתנאים קשים מאוד במחנות העבודה, המשיך לחזק מבחינה רוחנית את הסובבים אותו, ולהשרות אווירה אופטימית.
וכך סיפר עליו אחד הניצולים, ששהה עימו במחנה – ליאו חיזק אותנו גם בימים קשים מאוד, וכמי שהיה מחובר לעולמה של הקבלה, השתדל לעבוד את ה' בכל עת. יום אחד, שבו עבדנו שעות רבות עבודת פרך קשה בכרייה במכרה, אמר לי ליאו:
'דע לך, בכל פעולה אשר לעבוד את ה'. הנה, אני מניף עכשיו את המכוש, ומכה באדמה, ובפעולה זו אני עובד את ה', כי זה מה שה' רוצה שאעשה כרגע'.
קל לדבר על הרעיון שכל פעולה סתמית היא משמעותית ומגלה את שם ה' בעולם, קשה הרבה יותר ליישם ולחיות זאת, ומדרגה גבוהה היא לחיות זאת במציאות הקשה של המחנות בשואה.
אך באמת, עניין זה מופיע בכמה מקומות בפרשתנו.
מי שחי כך באופן בולט בפרשתנו הוא אליעזר. כשהוא מגיע לבצע את משימתו בחרן, הוא פונה אל ה' ומבקש ממנו שבמפגש שלו עם הנערה שתצא לקראתו, ובבקשתו ממנה לעשות פעולה כביכול סתמית של שאיבת מים, תתגלה השגחת ה', ופעולות סתמיות אלו יהפכו לבעלות משקל לדורות, ויבטאו את השגחת ה' בעולם.
אך בואו נמצא רעיון זה גם במדרש פחות מוכר, הנוגע בפרשתנו. בספר יהושע (יד, טו) מסופר על כך שיהושע נותן את חברון לכלב בן יפונה, והסיפור נחתם בפסוק: "וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה".
זהו פסוק שאינו ברור דיו, שהרי לא מובן מיהו אותו האדם הגדול בענקים, ומה הקשר לכך שהארץ שקטה ממלחמה. חז"ל מציעים מספר פירושים, וביניהם שאברהם אבינו הוא האדם הגדול בענקים, ובזכות שכבדוהו אנשי חברון, התעכבו ישראל במדבר במשך 40 שנה, וכך זכו הכנענים אנשי חברון לעוד 40 שנות שקט, וכך כתוב בילקוט שמעוני (יהושע רמז כג) -
"רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' יהודה בן לקיש: הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים, והארץ שקטה ממלחמה. בני כנען שכבדו את אברהם אבינו זכו שתשקוט הארץ עליהם. האדם הגדול בענקים, והארץ שקטה, מה ענין זה לזה? מלמד שלא שקטה המלחמה מן הכנעניים, אלא בזכות אברהם שנהגו בו כבוד, ואמרו לו נשיא אלהים אתה בתוכנו, אדוני שמעני, ועוד נותרה בהם פליטה ומהם הלכו לאפריקי. ומה אם כנעניים על שכבדו אותו עמדה להם זכותו, אף על פי שלא הלכו בדרכיו, ולא אהבו את המקום, בניו שהולכים בדרכיו ועושים צדקות וגמילות חסדים על אחת כמה וכמה".
נמצאנו למדים, שבמספר מילים שאמרו הכנענים, זכו לשכר כה גדול, כי לכל מעשה יש משמעות גדולה. מי שחי כך, הרי באמת כל רגע בחייו מלא משמעות, ואז הוא חי חיים מלאים.
לכן פרשתנו כולה זכתה לשם 'חיי שרה', כי חייה של שרה לא היו סתמיים, אלא היא חייתה 127 שנה שכולם היו בעלי משמעות. וכך גם אברהם מתואר בפרשתנו כ"זקן בא בימים", שבא וכל ימיו עימו, כי כל ימיו היו חשובים ובעלי משמעות.
שנזכה תמיד לעשות מעשים טובים, לכבד תלמידי חכמים ואנשים גדולים ובעלי זכויות, להעניק משמעות לכל מעש שלנו, ואז חיינו יהיו מלאים ובעלי משמעות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
