ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ומעשה שהיה כך היה: שני אנשים גרו בחצר אחת. לאחד בית גדול ובו כמה אולמות וחדרים רבים. לשני בית קטן ובו חדר אחד. בליל י"ד בניסן, בזמן בדיקת חמץ, שניהם, כל אחד בביתו, בירכו על בדיקת חמץ והתחילו לבדוק. העני סיים את הבדיקה כעבור זמן קצר. הוא ראה שהעשיר הספיק לבדוק רק אולם אחד ונשארו לו עוד הרבה חדרים. הלך העני ובדק את החמץ בכמה חדרים של העשיר.
כאשר הגיע העשיר לחדרים אלו, אמר לו העני: כבר בדקתי את החדרים ואין אתה צריך לבדוק אותם. עשיתי זאת להקל עליך כי ראיתי שהמלאכה רבה לפניך. כעס העשיר ואמר, למה עשית זאת, למה חטפת ממני את המצוה, אני רציתי לקיים את המצוה בעצמי.
נשאל החיד"א מה דינו של זה. החיד"א מביא שרבו הסתפק בשאלה דומה:
אדם שכר בית מחברו ביום י"ג בניסן, ולערב כאשר בא השוכר לבדוק את החמץ, אמר לו המשכיר שהוא כבר בדק את הבית מחמץ ואין צורך עוד לבדוק. ונשאלה השאלה האם יש כאן מקח טעות, שכן השוכר רצה לבדוק בעצמו. ההלכה אומרת שהחוטף מצוה מחברו חייב לשלם לו עשרה זהובים. אם-כן, מוכח שאדם מקפיד אם הוא מפסיד מצוה. וכעת אם יש כאן מקח טעות, יכול השוכר לחזור בו מהשכירות, כי הוא שכר בית בחזקת שאינו בדוק על-מנת לבדוק.
והשיב, שכל דין חוטף מצוה שחייב לשלם לו עשרה זהובין, זה רק בחוטף מצוה דאורייתא, אבל חוטף מצוה דרבנן, אינו חייב. ומכיון שמצות בדיקת חמץ היא מדרבנן, כי מדאורייתא מספיק ביטול חמץ, ואין צורך בבדיקת חמץ, על כן פטור.
אולם החיד"א עצמו מביא שיש פוסקים שגם בחוטף מצוה דרבנן חייב לשלם עשרה זהובין ואין הבדל בין מצוה מן התורה למצוה מדרבנן.
כמה זה עשרה זהובין בכסף של היום? כמה חייבו חכמים לשלם על חטיפת מצוה? לפי ערך הזהב היום, התשלום הוא מעל 2000 ש"ח. כלומר אם אדם חטף מצוה מחברו, כגון שחברו שחט עוף, והשוחט עוף מצוה עליו לכסות את דם השחיטה בעפר, ובא אחר וחטף ממנו את מצות כיסוי הדם, מעשה כזה היה וחייבו רבן גמליאל עשרה זהובין שהם למעלה מ-2000 ש"ח. מכאן למדו שאם אדם חטף מחברו מצות ברכת המזון שיש בה ארבע ברכות, חייב לשלם 40 זהובין, למעלה משמונת אלפים ש"ח.
ראו כמה ישראל מחבבין את המצוות. בשאלות מעניינות דנו רבותנו. הם לא שאלו כיצד אפשר להיפטר מבדיקת חמץ, אולי על-ידי שימכרו את הבית לנכרי בי"ג ואז נפטרים מבדיקת חמץ. החיד"א ורבותיו נשאלו שאלות הפוכות. כי האדם הבריא אוהב המצוות ומחבבן ואינו רוצה שיחטפו ממנו מצוות. המצוות יקרות לו יותר ויותר מעשרה זהובין. גם מצוות דרבנן.
אכן באותה שאלה שהעני בדק במקום העשיר, שם פטר החיד"א את העני, שכן העשיר בירך על הבדיקה וגם בדק חלק מהחדרים, ורק את השאר חטף ממנו השכן, וזה רק שיירי מצוה, ועל כן אינו חייב.
פסח כשר ושמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
