ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הסיפור הבא הוא אמיתי לחלוטין, והוא אירע לי בעצמי.
לפני מספר שנים, קיבלתי טלפון ממורה באחת האולפנות בדרום, ובקשה בפיה:
"באולפנה שלנו, יש מגמה ללימודי חלל. במסגרת הלימודים, אנחנו מגיעים לסיור לימודי במקום שמלמד על כוכבים וחלל. בסיור נלמד דברים רבים ממומחים בתחום, אך חשוב לי שנלמד גם משהו על יחסה של היהדות לתחום. אולי אתה מוכן להעביר לנו שיעור בנושא: 'היהדות והאסטרונומיה' או 'היהדות והכוכבים'"?
עד היום, אני לא לחלוטין מבין למה הסכמתי לבקשתה, אבל הסכמתי. האמת היא, שאם יהודים מבקשים ללמוד תורה, ויש לנו זמן לכך, ראוי להיענות לבקשתם. בנוסף לכך, גם אני בילדותי התעניינתי רבות בחלל ובכוכבים, ואולי זו הסיבה שהסכמתי.
וכך בהפסקת צהריים, בין סדר בוקר לסדר צהריים, אני נוסע למקום המדובר, ובדרך מנסה לבנות את מהלך השיעור הקרוב. אולי אדבר על כך, שעם ישראל לא צריך לחשוש מהמהלכים שצופים האסטרולוגים בכוכבים ובמזלות, שהרי "אמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל – שנאמר: כה אמר ה'... מאתות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ולא ישראל" (שבת קנו:). אולי אדבר על האמורא שמואל, שהיו נהירים לו שבילי הרקיע כמו שבילי עירו נהרדעא.
והנה, אני מגיע למקום, נכנס בשעריו, ומולי מתנוססת תמונתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, ובאותו רגע, מבזיקה בי התובנה שפותחת את השיעור.
נכנסתי ושאלתי את המשתתפות: מי יודעת, מי היה האסטרונאוט הישראלי הראשון?
כמובן, שהתשובה המתבקשת הייתה – אילן רמון.
אך האמת היא, שהאסטרונאוט הישראלי, ליתר דיוק, האסטרונאוט העברי הראשון היה... אברהם אבינו. וכך כותב רש"י על הפסוק "וַיּוֹצֵ?א אֹת?וֹ הַח?וּצָה, וַיֹּ?אמֶר?: הַבֶּט־נָ?א הַשָּׁמַ?יְמָה וּסְפֹר? הַכּ?וֹכָבִ?ים אִם־תּוּכַ?ל לִסְפֹּ?ר אֹתָ?ם... כֹּ?ה יִהְיֶ?ה זַרְעֶֽךָ". "ויוצא אתו החוצה" – "אמר לו (ה' לאברהם) צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן... הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה".
במילים אחרות, ה' הטיס את אברהם אבינו בחללית ניסית מיוחדת, והוציא אותו אפילו מחוץ לחלל, כלומר הוא היה סופר אסטרונאוט.
מה הרעיון הגנוז בכך?
הכוכבים מבטאים את המציאות של העולם החומרי שלנו במובן הכי רחב שיכול להיות. העולם שלנו הוא מוגבל, והכי רחוק שהוא מגיע זה לכוכבים. מסתכלים החוזים בכוכבים, ואומרים: בעולם הזה החומרי אברהם לא יכול להוליד, כי לא יכול להיוולד כאן ילד יהודי, שהרי העולם הוא חומים, ועם ישראל הוא רוחני. ילד יהודי לא מתאים לעולם.
אבל אז אומר הקב"ה: אכן, במושגים של העולם הזה החומרי הם צודקים, אבל אני מוציא את אברהם מחלל העולם, עם ישראל יונק מביא לעולם בשורה רוחנית שהיא מעבר לחלל העולם, ומשם אברהם יוליד את הילד העברי הראשון.
כשמביטים אפילו על הכוכבים מלמעלה למטה, כמו שאומר רש"י, אז יכול להיוולד הילד העברי.
ובפרשה שלנו נולד יצחק. הוא נקרא בשם הזה כי זה מצחיק. צחוק מגיע מהפתעה. כשיש משהו מפתיע – צוחקים. ויצחק הוא מצחיק, כי זו הפתעה גדולה. פתאום נוחת לכאן מישהו מעבר לחלל, כביכול ה'חיזר' הראשון. 'חיזר' בן 'אסטרונאוט'.
ומאז, כולנו, כל עם ישראל 'חיזרים', אנחנו מביאים לעולם את הבשורה הגדולה מחוץ לחלל – יש רוחניות בעולם! יש טוב בעולם! עבודת ה' היא הטוב האמיתי בעולם!

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















