ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ראש השנה כב: - משנה. בראשונה היו משיאין משואות, משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין, כיצד היו משיאין משואות, מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי, ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. גמרא. מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא? דכתיב וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב' פ"ה) ומתרגמינן ואוקדינן דוד.
ג. ראש השנה כ. - דתניא בסוד העיבור, נולד קודם חצות או נולד אחר חצות. פרקי דרבי אליעזר ז' - רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ורבי ישמעאל ורבי אלעזר בן ערך ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא, היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה. שמות יב' - החדש הזה לכם ראש חדשים. ראש השנה ב. - באחד בניסן ראש השנה למלכים. ראש השנה ג. - אמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן.
ד. החיד"א כסא דוד כז' - וראיתי להגאון החסיד בעל מעשה רקח ז"ל שכתב דיש לתמוה מאי בעי רבינו הקדוש.. להזכיר שמות ההרים ומ"ל שהיו שמותן כך או כך. ופירש ז"ל שכת הרשעים שעונותיהן מרובים שלא יאמרו אבדה תקותם לכן בא רבינו הקדוש במסכת זו ראש השנה שהוא זמן עיקר תשובה אפי' ליחיד לומר שאם עושה תשובה מקובלת וכ"ז רומז וגם בשעת מעשה משיאין משואות על אלו ההרים ששמותן כך שיהיה התעוררות לרשע לשוב וכבר נודע שמקטרוג הירח והתמעטה נמשך קטרוג הקלי' ויצה"ר היורד ומחטיא ועולה ומקטרג אבל לעתיד יהיה אור הלבנה כאור החמה ויתבטלו הקלי' ולא יהיה יצה"ר בעולם ובלע המות לנצח. ובכל פעם שמקדשין החדש בחדותי סיהרא, עשו אבוקות גדולות על ראשי ההרים לרשעים.. להאירם שיצאו מן החשך.. ויהיה אור הלבנה כאור החמה ולכן עשו בהרים אלו מהר המשחה רמז לצדיק.. לסר טבא, רמז לרשע, ומשם לגרופינא מלשון מגרופין או מגרופיא המבואר בזהר על יורדי גהנם.. אם יעשה תשובה מגרופינא לחוורן רמז לבעל תשובה שנתלבנו מעשיו, ומחוורן לבית בלתין גימטרי' עם האותיות מלכות.
ה. החיד"א רוח חיים יח' - ועתה אומר רמז בסגנון אחר וחוץ מדרכנו אפשר לומר ונקדים כי בפסקי התוספות דנדרים (אות סב) כתבו דיצר הטוב הוא במעי אמו ובעת הלידה בא יצה"ר ומגרש יצה"ט וכו'.. גם אמרו רז"ל בשיר רבה על פסוק לריח שמניך טובים מה השמן הזה אינו משתבח אלא ע"י כתישה וכו' ולדרכנו נאמר שהעיקר לנצח יצה"ר הוא על ידי הענוה שישפיל האדם עצמו ויהיה עניו באמת ובזה אינו שולט בו יצה"ר ונעשה מרכבה לשכינה כביכול. וזה רמז שהיו משיאין משואות באבוקות להאיר עיני העם והקריב מן הטורים מהר המשחה שהוא הר הזתים לרמוז הענוה וישפיל עצמו כזית שכותשין אותו וכן האדם ישפיל עצמו ובזה יכניע לסרטבא קרי ביה סר טבא היצה"ר שבבואו גרש ליצר הטוב כמ"ש התוס'.. ומסרטבא לגרופינא.. נעשה בעל גרופין ומושל באדם, וע"י הר המשחה שישפיל האדם עצמו כזית שכותשין, אז לחוורן רמז שיתלבנו מעשיו ולא ישלוט בו יצה"ר.. ואז מחוורן לבית בלתין גי' מלכות עם האותיות.
ו. פסקי תוספות נדרים פ"ג סב' - יצר טוב ניתן במעי אמו שיודע כל התורה ובשעת לידה נכנס בו יצר הרע ואז מגרש את יצר הטוב עד שמתפקח ונכנס בו יצר טוב.
ז. מהר"ל חי' אגדות נדרים מ. - והמבקר החולי מתברך מימין וכנגד זה ישמרהו מיצר הרע אשר הוא עומד על ימינו לשטנו. דברים לב' – צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחוללך. רש"י - אל מחוללך - מוציאך מרחם.
ח. ישראל ותחיתו ח' - יודעים אנחנו, שהיצר הרע והיצר הטוב יצירה אחת היא מידי א-ל עולם. ישראל ותחיתו טז' - האהבה אינה שלמה ואינה נובעת יפה ממקור האחדות המטוהרה כ"א כשכוללים את היצרים ביחד, והיצר הרע מתאגד עם היצר הטוב, וכל כחותיו הרעים הנם נאחזים בשרש הטוב ומתהפכים לטובה, לצחצח, להחיות, להבהיר ולזקק יותר את להט הטוב. דבר זה נוהג בדעות, בתכונות ובעצמיות החיים; בהבנת העולם, בהשכלת האמונה, בחנוך הכללי והפרטי, בשאיפות העדינות של החיים, של האנושיות, של הלאומיות ושל השלמת האדם באור תקות האושר המעולה.
ט. קובץ ז' מז' - אותו הכבוד שהעולם האלילי מכבד את הטבע, כלא הוא נחשב לגבי הכבוד הפנימי והעליון, העדין והמיושר, בטהרו וקדושתו, שהעולם הישראלי ברום תעצומו הוא מכבדו.. ואותה האהבה הפנימית של הטבע, הגנוזה בעומק נשמתן של ישראל, היא יסוד היצר הרע הישראלי, שמחולק לאין קץ מתכונתו של היצר הרע של כל עם ולשון. שתחת אשר היצר הרע הכללי ששורה בכל אומה, הוא מיסוד הנחש הקדמוני בפנימיותו.. אין היצר הרע הישראלי כי אם לבוש בלבושים צואים, אבל תוכיותו הוא שלהבת אש קודש, אהבת החיים והמציאות, אהבת הטבע מצד הנימוס העליון הא-להי שלו, שתוצאותיו הנה כל תיקון וכל שכלול של עולם, כל פאר המדות וכל עדנת החכמות, אור האמת, אור ד' בעוצם גבורתו.
י. קידושין ל: - כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
