ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
דור מגורשי ספרד. באותם ימים עדיין לא היה נפוץ מנהג 'תיקון ליל שבועות'.
והנה, מתגבשת לה חבורה קטנה של חכמים וחסידים, וביניהם ה'בית יוסף' רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך ורבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט 'לכה דודי', שמחליטים להישאר ערים בליל שבועות, וללמוד לפי סדר ה'תיקון'. לפתע, באמצע אותו תיקון מיוחד, מתרחש מאורע מפתיע ופלאי, שהשפעתו ניכרת עד היום הזה.
וכך מספר רבי שלמה אלקבץ: "קראנו את הפסוקים... באימה וביראה, בניגון ובטעמים... ובעת שהתחלנו ללמוד משנה, זיכנו בוראנו ושמענו את הקול מדבר בפי החסיד (כלומר – נשמע קול מדבר מתוך פיו של הבית יוסף), קול גדול וברור... ונפלנו על פנינו ולא נשאר עוד רוח באיש... והדיבור ההוא החל לדבר עימנו וכה אמר:
ידידי אהובי שלום לכם... ועלו לארץ ישראל, ועיניכם אל תחוס על כליכם, כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תשמעו לי, טוב הארץ ההיא תאכלו, לכן מהרו ועלו...".
יש כאן תיאור נדיר של מגיד מהשמיים, גילוי אלוקי שמתרחש בתקופת הגלות. תיאור זה של רבי שלמה אלקבץ מוכר לרבים סביב הדיבור על מעלת הלימוד בליל שבועות, אך מעטים שמים לב לכך, שכבר בגילוי הראשון מצטווים הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ וחבורתם לעלות לארץ ישראל. ואכן הם עולים לארץ, והבית יוסף זוכה ומשלים את חיבוריו הגדולים, והופך ל'מרא דארעא דישראל'.
אם נתבונן עוד קצת בנקודה זו נגלה, שגם במהלך דורות הגלות, כשחלקיק קטן בלבד מעם ישראל היה בארץ ישראל, הרי שחלק נכבד מגדולי ישראל המרכזיים עלה או ניסה לעלות לארץ ישראל, ובמיוחד עלו לארץ ישראל הגדולים המרכזיים של תורת הנסתר שבכל הדורות, שרבי מהם זכו לגילויים שמיימיים – הרמב"ן, האר"י הקדוש, הרמ"ק, הרש"ש הקדוש, האור החיים הקדוש, הבעל שם טוב, הרמח"ל, הגאון מוילנא, רבי נחמן מברסלב, הראי"ה קוק, בעל הלשם ועוד רבים רבים.
מה העניין בכך? מדוע דווקא הגילויים השמימיים קשורים לארץ ישראל?
ראשית הדברים בפרשתנו. "ויאמר ה' אל אברם: לך לך... אל הארץ אשר אראך". התורה מספרת שאברהם בן 75 שנה, אך סותמת ומעלימה את מעשיו באותם שנים.
את אשר מצניעה בפנינו התורה, מגלים לנו חז"ל והרמב"ם. וכך מספר הרמב"ם (עבודה זרה פ"א), שבאותם שנים אנשים עבדו עבודה זרה, ו"צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם, כגון: חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.
כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו, ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלו-ה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלו-ה חוץ ממנו... ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו...". (הגהות מיימוניות שם – יש אומרים: בן 3, ויש אומרים: בן 48).
מהתיאור של הרמב"ם משמע, שאברהם אבינו לא קיבל את האמונה בה' במסורת, אלא הגיע אליה מדעתו, מתוך חקירות ומחשבות עמוקות. בקיצור – 'פילוסוף אלוקי'.
אך מדרש רבה לפרשתנו מתאר את העניין באפן אחר. על הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך...אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם... הוי - ויאמר ה' אל אברם".
המדרש מספר שאברהם גילה את ה' באופן סופי רק כשה' התגלה אליו ממש, ואמר לו – אני בעל הבירה.
ונשאלת השאלה – האם המדרש והרמב"ם סותרים זה את זה? האם אברהם היה 'פילוסוף אלוקי' או 'נביא ומקובל שזכה להתגלות אלוקית'?
התשובה כתובה כבר במדרש. אכן, אברהם התחיל כפילוסוף. הוא שואל ומחפש - מי הוא בעל הבירה? ומסיק שוודאי יש בורא לעולם, אך את הגילוי השלם הוא מגלה רק כשה' מתגלה אליו. רק כשהוא זוכה ל"ויאמר ה' אל אברם".
וגילוי זה כרוך מיד בעלייה לארץ ישראל. וכדברי ספר הכוזרי (ב, יד): "כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בה או בעבורה. הנה נתנבא אברהם כדי שיעבור בה".
בחוץ לארץ אפשר לפגוש את ה' בשכל או בחקירות, אך מי שרוצה ממש לזכות שה' יתגלה אליו, עליו לעלות לארץ ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
