ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא מציעא - פרק ראשון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
לפי דרך זו בהסבר דברי הרמב"ם, תתורץ קושיה של הגאון רעק"א על הסוגיה בבבא מציעא (דף כח א), וזו לשונה:
"אמר רבא: ... סימנין וסימנין (באו שנים ונתנו סימניה. רש"י) - יניח (עד שיבא אליהו. רש"י)"
וזו לשון הגאון רעק"א בחידושיו שם:
"ותמוה לי לשיטת תוספות דלמה דקיימא לן כרבנן דר' יוסי - דתליא הכל בחלוקה ויכולה להיות אמת, והא הכא גם כן יכולה להיות אמת, דשמא דתרוייהו הוא; והוי ליה דין חלוקה. וביותר אף לשיטת רש"י בוודאי רמאי יהא מונח, הכא אם אמרינן שיכירו שלהם בסימנים, ואי אפשר שיש להם טביעות עין לא מקרי וודאי רמאי; דשמא באמת היה לשניהם חפץ כזה בסימנים אלו; ואם כן לכולי עלמא יהא הדין יחלוקו. וצריך עיון."
ונראה לענ"ד, שהרמב"ם בא ליישב את קושיית הגרקע"א. וזו לשון הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה (פרק יג הלכה ו):
"באו שנים זה נתן סימני האבדה וזה נתן סימניה כמו שנתן האחר לא יתן לא לזה ולא לזה אלא תהיה מונחת - עד שיודה האחד לחבירו או יעשו פשרה ביניהן. ..."
הרמב"ם מבאר, שגם כאן ניתן לקיים דין המשנה של "שנים אוחזין"; ולפיכך, כאשר ירצו להתפשר ולחלוק - נתיר להם. לדעת הרמב"ם דין החלוקה שב"שנים אוחזין" נאמר רק מפני שבית הדין משער מצורת אחיזתם - שרצונם שבית הדין יפשר בינם לפי טענותיהם. ולפיכך, אף כאן אם הם ירצו לעשות פשרה, בית הדין יסכים להחלטתם. ולדעת הרמב"ם הסוגיה בבבא מציעא דף כח אמרה את דין "יניח" כל עוד לא יגלו רצון להתפשר.
והרמב"ם פסק, שכאן - נתיר לחלוק מרצונם בלא שבועה; מפני שאין לחוש שפסיקת בית הדין תביא למקרה אחר, שיבואו שנים שיתנו את סימני האבידה; שהרי אפשרות זו אינה מצויה ושכיחה. שהרי אם היה מקום לחוש - שיבוא אדם נוסף - לא היו מתירים לתת את האבידה לאדם הראשון שנתן את סימניה. ומכיוון שאין לחשוש שהסכמת בית הדין לפשרה תביא לריבוי מקרים שאנשים יבואו לחלוק שלא כדין, לפיכך החלוקה תהיה כאן בלא צורך בשבועה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
