ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן כתב הגאון ר״מ פינשטיין (אגרו״מ או״ח ח״א סי’ לא, וח״ב ס’ ל) שאסור להתפלל במקום הקבוע למסיבות ריקודי תערובת אנשים ונשים, והוא נחשב פחות וגרוע מסתם בית כיון שהמקום שנאוי הוא לפני הקב״ה, והמתפלל שם אין תפילתו מקובלת.
וראיה שקדושת המקום משפיעה על קבלת התפילה לפני אדון כל הארץ, מהא דאמרה הגמרא (ברכות ח, ונפסק בשו״ע ס״צ סעיף יח) דמצוה להתפלל בבית המדרש מאשר בבית הכנסת כיון שלמדים שם תורה, ומכלל הן אתה שומע לאו, שמקום שנעשים בו דברים מתועבים אינו מקום הרצוי לתפילה כלל, שהוא מקום השנאוי להקב״ה, ואף שיהיו שם מנין של עשרה ויותר לא תהיה שכינה עמהם.
ולכאורה נראה שדברים אלו סותרים את פסקו של המחזה אברהם (או״ח כז) שנשאל אם מותר לשנות מקום שהיה לבית תועבה ולעשותו עכשיו לבית תפילה בקביעות, ובתוך דבריו כתב שאין לאסור לקבוע בו דברים שבקדושה אף בעת שהיה למקום תועבה, וז״ל: ״ בדבר השאלה שקנו הקהל בית לבית תלמוד תורה וגם יהיה שם בית המדרש, ונמצא בעלי בתים עוררים על הבית הזה, שזה שנים שקנה אחד הבית הזה לעשותו בית הזונות וכן עשה והיה בית הזונות, ולכן אין רצונם לעשות בבית הזה תלמוד תורה לרבים וגם בית המדרש בקביעות.
והשבתי דלא מצינו כלל בפוסקים לענין בית הזונות שיאמרו להחמיר שלא לעשות ממנו בית תלמוד ובית הכנסת, וגם לא דמי לדבר המאוס בעצם כמו בית המרחץ ובית הכסא, והוא מאוס רק מחמת עבירה, ולא חמיר על כל פנים מעבודת אלילים שכתב המגן אברהם להתיר... מה שאין כן בעבירה שנעשה בו אין גוף הבית נאסר, וגם בעת שהיה בית הזונות היה מותר להתפלל ולומר דברים שבקדושה, ואם כן עתה שנטהר הבית הזה מהעבירות שנעשו בו איני יודע מקום לאסור לקבוע בו דברים שבקדושה... לכן לפענ"ד איני מוצא בזה מקום איסור. אמנם יען שנמצאו עוררים ולזות שפתים מבעלי בתים דלא ניחא להו בזה, קשה קצת בזה ההיתר... והוא כענין מה דקימא לן (ביו"ד סימן רמב) דאין להורות היתר בדבר התמוה לרבים... ולכן נראה להתיר באופן שיגררו כותלי הבית החמר והטיט עד הלבנים מבפנים ומבחוץ, ויטוחו אותם מחדש, וזה הוי שינוי״.
ויתכן שדיעות אלו תלויות במחלוקת שהביא המשנה ברורה (סימן קנד ס״ק מה) בין המג״א והאליה רבה אם מותר לעשות בית הכנסת מבית תפלה של עכו״ם, ואכן הגאון רב משה פינשטיין (אג״מ או״ח ח״א סימן מט) נקט בזה כשיטתו לחומרא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
