ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
והיה שם עשיר אחד, שבא לבקש תרופה עבור ביתו שהייתה חולה מאוד, ונתן לו הבעל שם טוב תרופה לפי הבנתו. אולם, בפועל התרופה גרמה להחמרה גדולה במצבה של הבת החולה, עד שהגיעה לסכנת חיים.
ובא אותו עשיר אל הבעל שם טוב בתלונה - מה עשית לביתי? הרי בגלל התרופה שלך היא בסכנה גדולה?
בעקבות הדברים הללו, הלך הבעל שם טוב לחדרה של הבת החולה, וראה שהיא בסכנה גדולה, אבל כיוון שהסתלקו ממנו מדרגותיו הרוחניות, לא יכול היה לפעול בכוח צדקותו, והיה בצרה גדולה.
ואז - פנה הבעל שם טוב כאיש פשוט אל ה', ומעומק ליבו אמר בתפילה - 'אנא ה'! ישראל בן שרה בצרה גדולה, חנני נא אך הפעם הזאת, ושלח רפואה לילדה הזאת'.
והתרפאה הילדה!
ובאמת, יש כאן עניין גדול, שכדאי לכולנו לקחתו לחיים. לפנות אל ה' בתחינה פשוטה מעומק הלב!
ובזה תתורץ קושיא גדולה בפרשתנו.
לאחר ארבעים שנה במדבר, מתה מרים, והבאר הניסית מפסיקה לתת מים. באותה שעה, נקהלים העם על משה ואהרון, ותלונה גדולה בפיהם - למה הבאת את קהל ה' אל המדבר הזה למות...?
תלונה זו תמוהה מאוד. הרי מדובר כאן באנשים, שבמשך 40 שנה שותים מים בדרך נס, וכבר פעם אחת משה בדבר ה' יצר להם באר קבועה, אז למה הם חושבים שהפעם ה' לא יתן להם מים? זה נס שכבר קרה פעם אחת, ולמה שלא יקרה פעם שניה?
ונראה שהתשובה היא לפי כיוון שמבוסס חלקית על בעל העמק דבר בפרשתנו. ה' הנהיג את עם ישראל ארבעים שנה במדבר בדרך ניסית, אך בשנה האחרונה לקראת כניסתם לארץ החל להנהיגם באופן חלקי בדרך הטבע, כדי להרגילם לכך שבארץ ישראל יתנהגו רק בדרך הטבע.
לכן, כשמתה מרים, הפסיקו המים. והעם חשש שעכשיו כבר הכל בדרך הטבע, וממילא לא יהיו מים נסיים, והחל להתלונן.
אך באמת גם בארץ ישראל כשאין מים, הרי צריך להתענות ולהתפלל על עצירת גשמים, ואז ה' מביא מים. לפיכך, ציווה ה' על משה שידבר אל הסלע, שזה כעין תפילה, וכך ילמד את עם ישראל שבארץ ישראל מתפללים אל ה' ויש מים.
ובאמת, תפילה זו הייתה צריכה להיות כביכול כתפילת האיש הפשוט בארץ ישראל, שזועק ומתחנן אל ה', ולא מצד כוחותיו המיוחדים והמופלאים שלא משה. אבל משה השתמש בכוחותיו המיוחדים, היכה במטהו בסלע, ויצאו מים בדרך נס, והוחמצה ההזדמנות ללמד את העם את כוח התפילה הפשוטה.
לפיכך, לא זכה משה להיכנס ולהנהיג את עם ישראל בארץ ישראל, כי הנהגתו הייתה בדרך נס ולא בדרך טבע ותפילה הפועלת ישועות, כדרכה של ארץ ישראל.
ויהי רצון, שנזכה להתפלל אל ה' תפילה פשוטה מעומק עומק הלב, וישמע ה' תפילתנו ויושיענו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
