ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ענו לו אנשי העיר, בגאווה בלתי מוסתרת, לך לבקר במוזיאון המפואר שלנו, שם מוצגים ציורים מרהיבי עין של ציירים גדולים בעלי שם עולמי. תראה ותתרשם!
הכפרי, שמעולם לא ביקר במוזיאון, קנה כרטיס במיטב כספו, ובציפייה דרוכה נכנס למוזיאון. הוא רצה לראות טוב, ולכן ניגש מיד אל התמונות, קירב את פניו, והחל לבחון את מראה עיניו. לאכזבתו, הוא ראה רק כתמי צבע חסרי פשר, והוא החל לצעוק: "רמאים! אין כאן שום אומנות מיוחדת! אלו סתם בדים מלוכלכים בכתמי צבע!"
מיד ניגשו אליו האחראים על המקום, וניסו להרגיעו. כששמעו את טענותיו, פרצו בצחוק ואמרו לו: "שוטה שבעולם. על תמונה לא מסתכלים ממרחק קצר כל כך. תתרחק מעט, ואז תבחן את התמונה במבט כולל, ומיד תראה עד כמה הציורים יפים ונפלאים!"
זהו משל על ההבדל בין המבט האנושי קצר הטווח והרואי למהלכים הגדולים והארוכים של ה', שרק אחרי זמן רב רואים איך הוא מנהיג את עולמו לטוב. וכבר אמרו בדרך רמז – "מרחוק ה' נראה לי", כשמסתכלים מקרוב המאורעות נראים רעים וחסרי סדר, אך כשמרחיקים מבט רואים את יד ה' המופלאה המסדרת את כל מאורעות העולם לטוב.
לאמירה זו חשוב מאוד שנתחבר בימים אלה של מבצע 'עם כלביא', משני כיוונים.
הראשון – עדיין אנו מצויים בתוך המאורעות, ולכן המבט שלנו עדיין קצר רואי, ובכל זאת דומה שהתמונה הולכת ומתהפכת מול עינינו.
לפני כשנתיים, הלכה והתהדקה סביב צווארנו טבעת הרשע האיראנית, שבנתה שורת איומים סביבנו – חמאס, חיזבאללה, סוריה, החות'ים ועוד ועוד, כולם חמושים במאות אלפי טילים ונשק נוסף, שהיוו סכנה עצומה לקיומינו. בנוסף – הלכו האיראנים ורקמו את תוכנית הגרעין, והרתיעו אותנו מלתקוף אותם מאימת הטילים הרבים שסביבנו, והמצב היה בכי רע.
והנה, בשמחת תורה התממש חלק מהאיום, ולצערנו הגדול חטפנו מכה קשה, האויב פרץ את גבולינו, ונהרגו יהודים רבים הי"ד. באותם ימים, בעיניים האנושיות ראינו רע גדול מאוד.
והנה, עברו קרוב לשנתיים, והתמונה הולכת ומתהפכת. בתוך הדינים הקשים, הסתתרו גם רחמים גדולים. המתקפה של החמאס קלקלה לאיראן את התוכנית הגדולה שלהם. במקום מתקפה מתוזמנת היטב של כל הכוחות הרעים שסביבנו, הם פעלו לבד, וכך ניצלנו מהפתעה ומכה קשה שבעתיים, לא עלינו.
ולהיפך, המתקפה של החמאס נתנה לנו לגיטימציה בין לאומית לפעול, וכך ציר הרשע הולך ומתפרק – חמאס, חיזבאללה, סוריה ואיראן הולכים ונופלים.
אמת, לצערנו הרב, יהודים רבים שילמו בחייהם הי"ד, וגם סבל רב נגרם לרבים, ואיננו יודעים חשבונות שמיים, אך כאן בעקבות דברי גדולי ישראל, עלינו להתבונן במבט של ציבור ולא של יחידים.
מלחמה היא מלחמת העם, מלחמת הציבור. בדרך כלל, פיקוח נפש דוחה כל התורה (למעט ג' עבירות החמורות), מפני שהצטווינו "וחי בהם – ולא שימות בהם". אך במלחמה מסכנים את הנפש, וכבר ניסו כמה מהפוסקים לבאר את טעם הדבר, ומרן הרב קוק (אגרות ראי"ה ג, תתקמד) ביאר שמלחמה היא ציבורית, וכיוון שהציבור ממשיך לחיות, הרי גם אם יש כאן פיקוח נפש של היחידים, מתקיים כאן "וחי בהם" של הציבור.
כולנו בני חלוף, ואיננו נצחיים, אך עם ישראל הוא נצחי, ובמבט נצח זה אנו הולכים ומתקדמים. אכן, כאב פרטי גדול, ונתפלל לה' שלא יביאנו לידי ניסיון, ושיהיה כמה שפחות, אך עלינו להתחזק ב"נצח ישראל לא ישקר".
וזה מביא אותנו לנקודה שניה נוספת. יש מי שלא מתאמצים להגן על עצמם מהטילים במידת האפשר – מקלט, ממ"ד או ההגנה המקסימאלית האפשרית. וכששואלים אותם – והרי חייבים אנו במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"? הם עונים – מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי נמוך מאוד להיפגע. ומצאנו בהלכה, שמותר לאדם לקחת על עצמו סיכון קטן. המדד לסיכון קטן הוא סיכון שסוחרים מוכנים לקחת על עצמם כדי להרוויח כסף, והרי אם ישלמו לאנשים כסף כדי לעמוד מחוץ למקלט, רבים היו מוכנים להסתכן, סימן שזה סיכון נמוך.
וכאן אני מציע להסתכל מהזווית שבה פתחתי. הזווית הציבורית, שמסתכלת מרחוק ובמבט רחב. אמת, הסיכון של האדם הפרטי קטן, אבל בהסתכלות ציבורית אם ח"ו אנשים לא ימגנו את עצמם, יהיו מי שיפגעו. כך שמבחינה ציבורית יש כאן כמעט סיכון וודאי.
ואם יפגעו אנשים, הרי המורל של עם ישראל יפול, המורל של אויבינו יעלה ח"ו ויתמרץ אותם להילחם בנו, והמלחמה תהפוך ח"ו מניצחון להפסד. הרי ההנהגה נרתעה עד עכשיו מלתקוף את הגרעין האיראני גם בגלל השיקול של כמות הנפגעים, כך שזה משמעותי מאוד.
נמצא, שכל מי שמשתדל להתמגן, הוא שותף במלחמה, ומתעלה ממדרגת אדם פרטי למדרגת חלק מעם ישראל, עם הנצח.
כך אפשר להפוך את ההתמגנות מפעולה סתמית לפעולה של מצווה קדושה והתעלות גדולה.
שנזכה לגאולה וישועה שלימה מתוך רחמים וחסדים גלויים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
