ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חכמים לימדונו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , מתוך כך עלתה השאלה מהו המדרש? לעיתים אף אין הפשט והמדרש תואמים זה את זה. על כן עלינו להבין שמטרת המדרש היא לחנך אותנו.
וכפי שהסביר הרב קוק, ידיעות שמופיעות בצבעים עזים, נכנסות היטב ללב שומען. לאחר קבלת הדברים אפשר לקלף את הקליפות עד לקבלת התוכן העמוק.
למשל, מספר הרב שניסה פעם לתקוע דיבל לקיר, קדח חור, ודחף את הדיבל פנימה, אך הדיבל לא נכנס. כך שוב ניסה והדיבל התעקם, ראה זאת מקצוען והראה לו כי אם יש בורג בתוך הדיבל הרי הוא יציב.
כך המשל מגיע לקשט את המסר. דוגמה פשוטה היא שהזכרנו את מלחמתו של אברהם אבינו ודרשו חז"ל שהלוחמים אשר עמו היא כמניין אליעזר בגימטריה (נדרים לב, א), מטרתם היתה להגדיל את הנס. אמנם הפלא ופלא, אנשים מאמינים למשל שכך אכן היה. אין זה אלא צביעת המסר בצבעים המתקבלים על הלב, כמליצת השיר .
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
2 - כמליצת השיר
3 - המדרש אינו פרוש הפסוק
4 - אמונה באה עם השכל
טען עוד
אין טוב לב פטנט לסידור העולם, אלא ערך עצמי לו, על כן מסדר הקב"ה את העולם בצורה כזו שנוכל אנחנו לתקן ובכך להוציא אל הפועל את כוחותינו הטובים. יותר חשוב ליבו הטוב של בעל הבית מכך שיש לעני לחם.
יום אחד אמר לרב איזה אברך בשם אחד מגדולי ירושלים, כל כך פשוט היה פעם דבר זה עד שרות כך אומרת "שם האיש אשר עשיתי עמו" (רות ב, יט), אני עשיתי עמו. אמנם דבר זה נורא ואיום לאומרו. אם בעל הבית מבין שהעני עושה עמו יותר הרי זה יפה מאוד להבנת המסר, אך אם העני אומר כן הדבר מכוער, כפיות טובה וכי אתה עושה עם בעל הבית שמטיב לך?
אמנם כתוב הדבר?
דרשו חז"ל, "אדם כי ימות באהל" אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה (ברכות סג, ב. שבת פג, ב). אם כן הנכנס לבית המדרש טמא שבעת ימים כי בא אל האהל? הרי כך כתוב?
ממש לא, אין זה הכתוב המדרש אינו פרוש הפסוק , הוא בא ללמדנו מסר.
יש לחלק בין לימוד הלכה ללימוד המדרשים. הפסוק בא ללמדנו הלכה, אך הנפגש עמה בצורה בה כתוב הפסוק מקבל ערכים נוספים ואין לערבב.
"ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מרבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" (ש"ב כג, כ). על כך דורשים חז"ל, אריאל זהו שמו של בית המקדש, הארי ביום השלג יש אומרים שטבל בשלג ויש אומרים שלמד את ספרי דבי רב ביום קצר (ברכות יח, ב). והדברים תמוהים הרי עוד לא היה בית מקדש ומה בין הארי והשלג למדרש?
אלא שבימי המדרש אין ערך של גבורה ולכן יש צורך לפרש בעוד דרך את הפסוק, כך שיתאים המסר שלו, מסר של גבורה גם לדורם.
אמרו חז"ל, טובה קללתו של אחיה השילוני מברכת בלעם (סנהדרין קה, ב). שאחיה כינה את ישראל כקנה ואילו בלעם משל את ישראל לארז. הארז הוא גדול וחזק, בודאי שעדיף הוא על הקנה שמתקפל בכל רוח. אך חסרון יש לארז, אם תגיע רוח חזקה מאוד יכול הוא להישבר, מה שאין כן הקנה שמתקפל מול כל רוח אך בזכות כך יכול בסוף לשוב ולעמוד. וזוהי כוונתם של חז"ל במדרש, שבגלות קיבלו עמ"י פסיכולוגיה של קנה וזה מאפשר להם לשרוד. צריך להתקפל בפני הפריץ, אם יהודי של ארץ ישראל יעמוד אל מול מלך גוי בגבורתו ימסרוהו למיתה.
על כן גם לגבי בניהו בן יהוידע אם ילמדו בגלות שהיתה לו גבורה גדולה, הרי שהארז יכרת מרוח דרומית. לכך פירשו אין גיבור אלא מי שכובש את יצרו (אבות ד, א), וכך פירשו את מעשי בניהו בן יהוידע. הפסוק שדיבר בזמן מלכות דוד, בודאי שהיה אז צריך גבורה, בכל דור מתבטאת היא בדרך המתאים לאותו דור ולחינוך שלו.
בסוגריים נגיד שאולי זו סיבת התנגדות חלק מן החרדים לצבא, זוכרים הם את הפירוש הגלותי, עדיף להתקפל לבית המדרש ולא להילחם על קיומנו כארזים עלי נהר.
ש: האם אי אפשר לומר שגם המדרש נכון?
ת: אפשר, אך ודאי שלא כך רצה הפסוק לומר. מדבר הוא על גבורה כפשוטה.
ישנם אנשים חלשים שלא מבינים את ערכה הגדול של גבורה חומרית. גם לכך ישנו ערך לקיום אומה. הרב ברויאר דרש פעם, "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל" (שה"ש ג, ז), מדוע צריך גיבורים רבים כל כך סביב מיטה אחת? התשובה היא שהם גיבורי ישראל.. כמובן שמדובר בפסוק על גיבורי מלחמה, אך בגלות נוצר בעם ישראל סוג חדש של גיבור, כזה שיודע לשרוד, גבורתו מופיעה רק באופן פנימי, אל מול יצרו. פעם פנו אל הרב סלובייצ'יק בשאלה מדוע בברכת "אוזר ישראל בגבורה" כתוב לברך בעת שחוגרים את החגורה? וענה הרב "זה מה שנשאר לנו". לגבורה האמתית ישנו ערך, צריך להבין את זה.
עד עכשיו עסקנו בשאלה שאין המדש מסביר את הפשט. ישנן אגדות שאינן מתקבלות על הדעת כלל גם את דבר זה צריך להבין.
מספרים חז"ל על עוג מלך הבשן שהרים הר שלוש פרסאות ורצה לזורקו על עם ישראל (ברכות נד, ב), איננו יודעים איך עוקרים הר כזה, אך מה גודלו של עוג לפי מדרש זה? ברור שדבר זה לא היה ולא נברא .
מפחיד הדבר לומר כן על חז"ל? הרשב"א בחידושי אגדות כותב כן. איננו צריכים אותו, גם לבד אפשר להבין כך, אך גם הוא כותב שאין להבין את המדרשים כפשוטם.
ואמנם חז"ל הוציאו מכאן הלכה, צריך לדרוש על המקום בו זה אירע עשה נסים לאבותינו? יש לפרש שבמשנה כתוב אבן שביקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, מייד לאחר מכן מובא שהוא הדין לאבן שישב עליה משה רבנו בזמן מלחמה עמלק.
שינו חז"ל את ההר לאבן כדי שתבין שהכוונה היא כמו האבן של משה, וכי מישהו יכול לדעת היכן היא האבן עליה ישב משה בזמן המלחמה? אלא שאין לנו צורך למצוא אבן כזאת, סך הכל רצו ללמדנו על איזה נס יש לברך, ואם לא תמצא את האבן פשוט אל תברך.
ש: אולי היה להם מסורת?
ת: אני לא מאמין לכך, אין לנו שום צורך לדעת היכן היא אבן זאת. המשנה רק מביאה דוגמאות לניסים שנעשו לישראל.
אין לנו הרבה זמן, אך הרמב"ם מסביר בהקדמה לפרק חלק כיצד להתייחס לאגדות מסוג זה ונאריך בדברים עוד בפעם הבאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
