ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
בשבת זו נקרא בתורה את הפרשיות תזריע ומצורע] הפותחות בהכרזה " וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב).
גאולת ישראל נמשלה ללידה, כמפורש בנבואת הנחמה האחרונה של הנביא ישעיהו: "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר: מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ" (סו, ז-ח).
גם מיכה הנביא, בן דורו של ישעיהו, משתמש במשל זה כדי לתאר את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית לעתיד לבוא: "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם: לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה' בִּגְאוֹן שֵׁם ה' אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (ה, א-ג).
הנביא מזכיר את הגאולה שהביא לעם ישראל דוד המלך הצעיר מבית לחם, כדוגמא לגאולה העתידה בה ישובו בניה של ארץ ישראל אליה, והם יקימו בה מדינה שתהיה לתפארת ולגאון לכלל האנושות – אפסי ארץ. (עיינו ברד"ק שם, שמפרש את דברי הנביא בדרך שכוללת גם את שואת יהודי אירופה, שקדמה להכרזת המדינה).
נצטט את הפתיחה של מגילת העצמאות, ואת משפט הסיום המופיע לפני החתימות של נציגי העם על כל מגזריו:
" בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלַל אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי... מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ".
מאחורי ההסכמה על נוסח זה, מסתתרת פרשנות שונה לביטוי צוּר יִשְׂרָאֵל . אלו שהגדירו עצמם כשומרי מצוות הסבירו כי הם בוטחים בקב"ה, שאחד מכינויו הוא "צור ישראל". לעומתם, אלה שלא הסכימו להיכנס תחת כותרת זו, הסבירו כי חתימתם נובעת מביטחון בכוחו של העם היהודי.
ההסכמה הרחבה לנוסח זה, איפשרה את האחדות שהייתה נדרשת בשעה הגורלית.
ננסה להבין את מקורו של הביטוי ואת הקשר שלו לדוד בן ישי, מי שהכריז לראשונה על הקמת מדינה יהודית עצמאית, שבירתה ירושלים. מדינה יהודית שכל שנים עשר שבטי י-ה הם אזרחיה.
בשירת האזינו, העוסקת בגורלו של עם ישראל עד ימות המשיח, נזכר הכינוי צּוּר חמש פעמים, ככינוי כלפי שמיא כמו בפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד).
בשירות דוד ובפרקי תהילים, מופיע שם זה ככינוי כלפי שמיא עשר פעמים, ושם הוא מופיע גם בצורה של צוּר יִשְׂרָאֵל (שמו"ב, כג ג).
אנו למדים מכך כי גם אלה שלא הסכימו ששם שמים יופיע במפורש במגילת העצמאות, זכו לכוון לביטוי שדוד המלך, שהיה הראשון אחרי דור הכניסה לארץ, שזכה לאחד סביבו את כל העם, השתמש בו פעמים רבות, יותר מכל קודמיו וגם מאלה שהיו אחריו. כך נוצר קשר נוסף, גם אם לא בכוונת מכוון, בין ימי דוד - מייסד מדינת היהודים הראשונה, לימי דוד בן גוריון שזכה להכריז שוב על עצמאות מדינתו של העם היהודי בשנית.
הלידה המוזכרת בתחילת פרשתנו, מתחברת אל לידת העם ביציאת מצרים, כמוזכר בהגדה, ואל לידת הגאולה כמפורש בדברי הנביאים.
השבוע, כשנתפלל את תפילת קבלת השבת, נזכיר את הפסוק שדוד אמרו "לְכוּ נְרַנְּנָה לַד' נָרִיעָה לְ צוּר יִשְׁעֵנוּ".
נתפלל גם שכל הנבואות אודות הגאולה העתידה, שהתחילו להתקיים בימינו, ימשיכו להתקדם לגאולה שלימה בקרוב. ככל שנתאחד ונהיה יותר ערבים זה לזה, הסיכוי לכך ילך ויגבר, בעזרת ד' יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
