ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 באפריל 2025 – 27 במאי 2025
המולד: ליל שני (27.4.2025) בשעה 20:30 ו-2 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל יום העצמאות, יום חמישי ג' באייר (1.5.2025), שעה 20:30
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' באייר (5.5.2025)
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
יום ג', א' באייר (29.4.2025) , ב' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.
יום ד', ב' באייר (30.4.2025). יום הזיכרון (מוקדם) לחללי מערכות ישראל.
מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ג' באייר 1.5.2025).
עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה בפרשת תזריע, וממשיכים ללא ברכות הפטרה בישעיהו יא,יב: "עוד היום בנוב לעמוד" עד סוף יב: "קדוש ישראל". חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר (3.5.2025)
מפטירים במלכים ב ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות".
אומרים אב הרחמים.
מברכים את המתענים שני חמישי ושני ("בה"ב").
במנחה קוראים בפרשת אחרי מות. אין אומרים צדקתך צדק, אבות פרק ב.
יום ב', ז' באייר (5.5.2025). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר: 4:11.
יום ה', י' באייר (8.5.2025). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר: 4:06.
שבת פרשת אחרי מות וקדושים, י"ב באייר (10.5.2025)
מפטירים בעמוס ט,ז: "הלא כבני כשיים" עד ט,טו: "אמר ה' א-להיך".
במנחה קוראים בפרשת אמור. אבות פרק ג.
פסח שני. יום ב', י"ד באייר (12.5.2025). אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח.
תענית שני תנינא. כנ"ל בתענית שני קמא. עלות השחר: 4:02 . [יש שאינם מתענים בגלל פסח שני].
יום ג', ט"ו באייר (13.5.2025)
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמרו 90 פעם.
ל"ג בעומר, יום ו', י"ח באייר (16.5.2025)
משקיעת החמה יש להיזהר מלומר "היום ל"ג בעומר" לפני הספירה, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, ואומרים למנצח. מסתפרים ונוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי, ויש המספרים שם ילדים שהגיעו לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום וחתן ביום חופתו.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר (17.5.2025)
מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהר. פרקי אבות פרק ד.
שבת פרשת בהר-בחקתי כ"ו באייר (24.5.2025)
נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הציבור. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. חזק. מפטירים בירמיהו טז, יט "ה' עוזי ומעוזי" עד (יז, יד) "תהילתי אתה". מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי (28.5.2025). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).
המולד: יום שלישי, שעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת במדבר. פרקי אבות פרק ה.
יום ב', כ"ח באייר (26.5.2025), יום שחרור ירושלים.
יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". קוראים לשלשה בפרשת במדבר. עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ג', כ"ט באייר (27.5.2025). ערב ראש חודש סיון. במנחה אומרים יום כפור קטן ואין אומרים תחנון.
________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ב' דר"ח אייר, יום שלישי, א' באייר, כנהוג בכל ר"ח.
יום רביעי ב' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם). מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום חמישי, ג' באייר, יום העצמאות (מוקדם). עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ליום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר, מפטירים במלכים-ב,ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות". אבות פרק ב'.
במנחה אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת אחרי מות-קדושים, י"ב באייר. מפטירים בעמוס ט,ז "הלוא כבני כשיים" עד ט,טו "אמר ה' אלהיך". פרקי אבות פרק ג'.
יום שני י"ד באייר, פסח שני. (יום ההלולת רמבעה"נ). אין אומרים תחנון וגם לא במנחה ביום ראשון שלפניו.
ל"ג בעומר, יום שישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך לימוד בבית הכנסת, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון הילולא רבא על ציון הרשב"י זיע"א.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר. מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק. פרקי אבות פרק ד'.
ממוצש"ק מותר להסתפר. ויש שלא מסתפרים עד חג שבועות, כדעת האר"י.
שבת פרשת בהר-בחקתי, כ"ו באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בירמיהו טז,יט: "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז,יד).
פרקי אבות פרק ה'. מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי.
כ"ח באייר, יום ב', יום שחרור ירושלים. שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה ליום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו"
(תהלים קלב).
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו לומר תפילה מיוחדת לכך.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים..
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
