ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
19 בינואר – 16 בפברואר 2026
המולד: יום ראשון (18.01.2026) שעה 15:06 ו-11 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ה', ד' בחודש (21.01.26), עד ליל ב', ט"ו בחודש (01.02.2026)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ב, ח' בחודש (25.01.2026)
ראש חודש שבט, יום ב', א' בשבט (19.01.2026), כנהוג בכל ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט (24.01.2026). מפטירים בירמיהו מו,יג: "הדבר אשר דבר ה'", עד מו,כח "ונקה לא אנקך".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בשלח.
שבת פרשת בשלח (שבת שירה), י"ג בשבט (31.01.2026). נוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. מפטירים בשופטים ד,ד: "ודבורה אשה נביאה" עד סוף פרק ה: "ארבעים שנה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת יתרו.
יום ב', ט"ו בשבט, חמשה עשר בשבט (02.02.2026), ראש השנה לאילנות. אין אומרים תחנון (וכן במנחה שלפניו) אבל אומרים "למנצח... יענך".
נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן א"י, כדי לזכור את ראש השנה לאילנות. יש המהדרין לטעום 30 מיני פירות. בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים. בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך.
יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא: "פרי עץ הדר".
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט (07.02.2026). את עשרת הדברות קוראים בטעם התחתון, ונוסח ספרד קוראים בטעם העליון. נוהגים לעמוד בקריאת עשרת הדברות. מפטירים בישעיהו ו': "בשנת מות המלך עוזיהו" עד "בן טבאל", ומוסיפים פרק ט,ה-ו: "כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת משפטים.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט (14.02.2026), פרשת שקלים, ראשונה לארבע הפרשיות. פיוטים לפרשת שקלים, כמנהג. (יש שאין אומרים, יש שאומרים של שחרית, ויש שאומרים של מוסף), מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה
בפרשת השבוע, חצי קדיש, ובשני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". מפטירים במלכים ב,יב "בן שבע שנים" עד יב,יז "לכהנים יהיו". נוהגים שאין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש אדר שחל ביום ג' וביום ד' (17-18.02.2026).
אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: ליל שלישי (18.02.2026) אחר חצות 3:50 ו-12 חלקים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תרומה. אומרים "צדקתך צדק".
יום ב', כ"ט בשבט (16.02.2026), ערב ר"ח אדר. יום כיפור קטן. במנחה אין אומרים תחנון.
א' ראש חודש אדר, יום ג', ל' בשבט (17.02.2026). תפילת ראש חודש כנהוג.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש שבט כמנהג עדות מזרח
המולד: יום ראשון: 15:06 ו-11 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ב', ח' בחודש, עד ליל ב', ט"ו בחודש.
ראש חודש שבט, יום שני, א' בשבט. תפילת ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט. מפטירים בנביא (ירמיה מו, יג): "הדבר אשר דבר ה'", עד סוף הפרק. תימנים ובבלים מפטירים "בעת ההיא יובל שי" (ישעיהו יח).
שבת פרשת בשלח, י"ג בשבט, "שבת שירה". יש נוהגים לקרוא בתפילה אחר השירה, "ותקח מרים הנביאה" עד "כי אני ה' רופאך". ונהגו לא לשנות מאומה בתפילה. מפטירים בשופטים ה,א "ותשר דבורה", עד ה,לא "ותשקט הארץ ארבעים שנה".
ט"ו בשבט, יום שני, ר"ח לאילנות. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. מרבים באכילת פירות יבשים. יש להיזהר מחרקים, ובפירות מיובאים יש לבדוק הכשר מוסמך. אוכלים פירות שהשתבחה בהן ארץ ישראל. קוראים תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי עץ הדר", המלוקט מתורה, נביאים וכתובים, משניות וזוהר, על כל פרי מעניינו.
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט. קוראים עשרת הדברות בציבור בטעם עליון, מפטירים בנביא (ישעיה ו, א): "בשנת מות המלך עוזיהו" עד סוף הפרק.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט, "שבת שקלים" (ראשונה לד' פרשיות).
מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ח"ק. קוראים בשני למפטיר בפרשת כי תשא, מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". טוב לומר "לשם יחוד" לפני הקריאה. ח"ק. מפטירים בנביא (מלכים ב יא, יז): "ויכרות יהוידע", עד "לכוהנים יהיו" (יב, יז). מברכים חודש אדר שיחול ביום שלישי ורביעי.
א' דר"ח אדר, יום שלישי, ל' בשבט, התפילה כבכל ר"ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
