ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
'דעו לכם, שבעת ביאת משיח, ירוצו אליו ראשונים כל הצדיקים, אולם מלך המשיח יאמר להם –
אתם ברוך ה' הייתם צדיקים גם לפני שבאתי, אתם כביכול יכולים הייתם להסתדר גם בלעדי,
אך אני באתי בשביל כל הנשמות השבורות, אלה שזקוקים לי...'.
ובהמשך לדבריו, אפשר לומר:
הלא גאולת מצריים היא אם כל הגאולות כולם עד הגאולה האחרונה, במהרה בימינו אמן, ואף בגאולת מצריים כך היה.
החג הקרב ובא והקרבן שאנו מקריבים לפניו נקרא בשם 'פסח', כפי שביארה התורה שהטעם לשם מיוחד זה: "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצריים, בנגפו את מצריים, ואת בתינו הציל..." (שמות יב, כז).
ומבאר רש"י (שם, יג) "כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה. ופסחתי - מדלג היה מבתי ישראל לבתי מצרים, שהיו שרויים זה בתוך זה...".
ולכאורה דברי רש"י קשים מאוד, שהרי במכת ערוב נאמר במפורש בתורה, שעם ישראל היה גר בארץ גושן, "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב..." (שם ח, יח). אם כן – עם ישראל היה גר באזור נפרד לבדו, וכיצד אומר רש"י שבתי בני ישראל היו מעורבבים בתוך מצריים? ולשם מה היה צריך ה' לפסוח ולדלג בין הבתים?
אלא שצריך לומר, שבתוך עם ישראל היו כמה רבדים. הצדיקים ששמרו על הזהות המיוחדת של עם ישראל, התגוררו לבדם בארץ גושן, אך היו לצערנו גם כאלה שירדו ברמתם הרוחנית והתערבו בין המצרים. (וראיה לכך, שהיו בין ישראל גם כאלו שירדו ברמתם הרוחנית היא כידוע מהאמירה "וחמושים עלו בני ישראל", שיצאו רק ארבע חמישיות שרצו להיגאל ויש עוד ראיות, ואף על אלו שיצאו אמרו מלאכי השרת – הללו עובדי עבודה זרה וכו').
ובשביל אלו שהתערבו והתבוללו בין המצרים היה צריך כביכול ה' לרדת ולפסוח בין הבתים.
אך דווקא על שמם הוא קרא את החג הגדול והמיוחד, חג יציאת מצריים, יום לידת ישראל ויציאתם לחירות עולם. ועל שמם הוא קרא את הזבח המיוחד, אשר כל בן נכר לא יאכל בו.
ללמדנו גודל מעלת קירות רחוקים, וגודל מעלת נשמת כל יהודי, שיש ללכת ולחזר אחריו להצילו מטומאת מצריים, "לבל ידח ממנו נידח".
וכך מצאנו, בספר ישעיהו (סו, כ) שלעתיד לבוא "והביאו את אחיכם מכל הגויים מנחה לה' בסוסים וברכב... כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'". כלומר, שהגויים יביאו לה' יהודי בתור מנחה.
ושאלו על כך – הלא בעת הגאולה, וודאי כל יהודי יעלה לארץ לבית ה', וכיצד יביאו הגויים יהודי לארץ בתור מנחה? וענו, שלעתיד לבוא יראו כל הגויים כמה עם ישראל יקר וחשוב לפני ה', וירצו גם הם לבוא לבית המקדש ולהביא מנחה לה'.
ואז יאמרו הגויים, המתנה הכי גדולה שאפשר להביא לה' זה את מה שהוא אוהב. ומה הוא הכי אוהב? יהודים. יצאו הגויים ויחפשו בארצותיהם יהודים, אך לא ימצאו, כי כל היהודים הזדרזו לעלות לארץ.
ובסוף - את מי ימצאו הגויים? את היהודי הרחוק והמתבולל, שאפילו בביאת משיח לא עולה לארץ מרוב ריחוקו מה', ואותו יביאו הגויים בכבוד גדול כמנחה לה'!
למדנו מכאן את גודל מעלת כל יהודי, ואפילו הרחוק ביותר, עד כמה שגבה מעלתו. ויהי רצון, שנכה בקרוב לפסוח ולדלג לגאולה השלימה, כפי שנאמר – אז ידלג כאיל פיסח, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
