למה חרדים לא מתגייסים? - חלק א' | הרב מרדכי יוסף גרוס | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
מצוות השירות

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
מלחמת "חרבות הברזל"

1196

11 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

למעבר לחלק ב' של השו"ת
שו"ת בין ת"ח דת"ל לראש כולל חרדי
אודות גיוס לצבא במלחמת חרבות ברזל, כאשר עם ישראל נמצא בסכנה עקב מחסור בחיילים.
ת"ח דת"ל: ידידי, אנא הסבר לי, מדוע אינכם חשים למצוות עשה של כיבוש ארץ ישראל (כדברי הרמב"ן במ"ע ד' המוסכמים ופשוטים שהמצווה היא גם לשמור על השלטון היהודי בארץ הקודש), למצוות עשה של מלחמת מצווה לעזרת ישראל מיד צר, ולמצווה גדולה של פיקוח נפש להצלת כלל האומה. כמו כן, האם אינכם מוטרדים מלעבור על איסור לא תעשה של 'לא תעמוד על דם רעך'. כיום הזה משפחות הלוחמים כורעות תחת הנטל, אנשים בעלי עשרה ילדים מתנדבים ומוסרים נפש, חיילי מילואים נקראים שוב ושוב לקרב, מקדימים את גיוס בני ישיבות ההסדר ותלמידי המכינות. למעשה חסרים חיילים רבים, אשמח שתסביר לי מהו הצידוד ההלכתי להימנע ממצוות גדולות אלו.
ר"כ חרדי: התשובה פשוטה, כשם שחילוני לעולם לא ישלח את בנו למקום שיש אחוז קטן שיהפוך להיות סאטמר, כך אין לצפות מחרדי שישלח את בנו למקום שיש סיכוי ולו הקטן שייחלש מאד
תשובה א.
ת"ח דת"ל: איני מבין תשובתך, כיצד שייך לתלות קיום מצוות ה"י לפי המדד של התנהגותו של יהודי שאינו דתי, אנו נדרשים לקיים מצוות ללא קשר לאחינו שאינם דתיים. מה שאח טועה היה עושה או לא, אינו פוטר אותנו מחיובי תורה מובהקים בשום אופן. כך שאיני מבין כיצד דבריך מיישבים את שאלתי. האם כשחילוני אינו מצפה ממני להשיב אבדה בתנאים מסוימים, פוטר אותי מלקיים המצווה ולהשיב האבדה?
תשובה ב.
ר"כ חרדי: מחילה, לא נתתי דעתי לשאלתך מצד חיוב התורה, כי איני מורגל שמתייחסים לגיוס לצבא כמצווה. אמנם אכן יש לאי הגיוס סיבה הלכתית, הצבא מתעלל בחיילים החרדים, הנה הנגד ארי רוזנפלד עצור באשמת הדלפה, הוא נכלא כאחרון מחבלי הנוכבא ללא אפשרות לשיחה עם עו"ד, כשעיניו קשורות כל היום בעוד הוא נתון בצינוק ללא ידיעה מתי יום ומתי לילה, וכל זה באשמת שהעביר לראש הממשלה מסמך שהוסתר ממנו על ידי הדרג הצבאי, לצבא כזה אתה רוצה שנתגייס?
ת"ח דת"ל: דבריך נשגבים מבינתי, אתה מונה מקרה נדיר ביותר ועל בסיסו הנך סבור לדחות מצוות הצלת רבים מפיקוח נפש ציבורי בגלל חשש רחוק ביותר להתעללות בידי מערכת המשפט? הלא מצוות המלחמה דוחה את החשש של פיקוח נפש של כל העם המצווים לגשת למלחמה, ולא ידחה חשש רחוק ביותר להתנכלויות קשות של המערכת המשפטית?.
תשובה ג.
ר"כ חרדי: אכן, ההתעללות בנגד החרדי הוא מקרי נדיר ביותר. אך איך אפשר להתגייס לצבא שמסכן חיילים שלא כדין, במקום למחוק את עזה גורמים לחיילים פיקוח נפש בהסתכנות שלא לצורך. זה ממש פיקוח נפש שדוחה את כל התורה.
ת"ח דת"ל: אתה נוקט להימנע מלהתגייס, ובזה לגרום לפיקוח נפש גמור של רבים, כדי להימנע מחשש להיכנס לסכנה פרטית שלא כדין, הלא כרגע בשעה נתונה זו, אין לנו דרך אחרת להציל את הכלל, אם כן אתה מחליט לגרום לרבים פיקוח נפש ודאי, בגלל החשש שהמתגייס יסתכן שלא כדין. כדי להימנע מחשש לעבור על מצוות עשה של וחי בהם נגרום לפיקח נפשל כלל ישראלי? איזה הגיון יש לטיעון זה.
כדי לשבר את האוזן למושג של הצלת רבים אביא לכך דוגמא, אם בתקופת השואה היה אפשר להציל מעלה מששה מליון יהודים על ידי לחימה פרטיזנית, אך לחימה לפי כללים כאלו שעלולים החיילים היהודים לעיתים למות שלא לצורך מצד כללים מעוותים, האם היה היתר למישהו לא להתגייס כדי להציל יותר מששה מליון מבני עמנו?
יתירה מזאת, כאשר לחייל ולמפקד אין אפשרות להשתמש בכלי נשק יעילים יותר, מבחינתם אין כל איסור בהסתכנות, כיון שאדרבא הם פועלים לפי מיטב היכולת המצויה בידם להציל רבים, וממילא הם מצווים להתגייס על פי ציווי תורתנו הקדושה. ומי שעובר על האיסור הנורא הוא הגורם המשפטי שאוסר את השימוש בכלי הנשק היעיל.
תשובה ד.
ר"כ חרדי: אני מבין את החשבון שלך בנוגע לסיכון הגוף. אך בנוגע לסיכון הנפש הדין שונה, אין לצפות מחרדי שישלח את בנו למקום שיש סיכוי ולו הקטן שייחלש מאד ביראת שמים. בנוגע ליראת שמים אי אפשר לוותר בשום מחיר.
ת"ח דת"ל: יראת שמים הינה בהחלט דבר יקר מפז, חכמינו הגדירו אותה 'אוצר'. ראשית, אם מתגייסים בקבוצות שמורות כמו שמתגייסים בני ישיבות ההסדר, יש את כל הסיבות להניח שלא יהיה החלשות ביראת שמים. אך גם לפי הבנת המציאות שאתה מציג איני מבין את הטיעון שלך, גם אם יש חשש קטן להיחלשות ביראת שמים, יש לגבר לאזור חלציו, להתאמץ ככל יכולתו לשמור ולהוסיף יראת שמים ולהילחם להצלת כלל ישראל.
שהרי אפילו אם נדמה את החשש הרחוק להיחלשות ביראת שמים לחשש רחוק לפיקוח נפש, הדין מורה לדחות החשש הרחוק אפילו של פיקוח נפש מפני מצוות המלחמה שדוחה את חשש פיקוח הנפש הפרטית של כלל העם המצווים לגשת למלחמה. זה נכון הן מצד כיבוש ארץ ישראל והן מצד מלחמה לעזרת ישראל מיד צר. חשש רחוק בוודאי נדחה גם מפני איסור לא תעמוד על דם רעך, כפי שכתבו הפוסקים בסימן תכו של חו"מ. בוודאי שאין על מה לדבר ביחס להצלת כלל ישראל.
ת"ח דת"ל: לאור תשובותיך הכה קשות, הייתי שמח לשאול אותך שאלה מעט אישית, האם אי פעם חשבת על כך שארבעה פעמים עם ישראל חטאו בזה שלא מסרו נפשם החומרית והרוחנית על ארץ ישראל, ואולי הפעם הזו היא ההזדמנות שה"י נותן לנו לתיקון? (בתקופת המדבר - חטא המרגלים. בכיבוש ראשון של ארץ ישראל בימי יהושע בן נון - התרשלו מלכבוש חלק מהמקומות. בימי חורבן בית ראשון - כאשר הנביא ירמיהו אומר לשארית הפליטה להישאר בארץ והם יורדים למצרים. ובעליית בית שני בימי עזרא - התרשלו רבים מלעלות.)
תאר לך שהייתם אחינו החרדים היקרים, משקיעים את הכוחות הפוליטיים ואת המאמצים חברתיים בהקמת חטיבות מותאמות לחלוטין לציבור החרדי, האם לא היה בזה ברכה רבה תוך כדי קיום מצוות הגדולות ביותר בתורה? במצב כזה יכלו לחבור יחד לכוחות הפוליטיים הדת"ל, ובמקום להיות נגד כלל האומה, נוכל להתאמץ להיות יחד כל החברה המאמינה באלוקי ישראל ובתורת משה.
נספח א.
ר"כ חרדי: הדמיון שלך להשוות את המציאות של מדינת ישראל בימינו לארבעת הפעמים בהם ה"י ניסה אותנו על ארץ ישראל אינה עולה יפה. שהרי אף פעם לא היה נסיון על ארץ ישראל כשהיה סכנה לירידה ביראת שמים עד שמד כפי שיש בימינו.
ת"ח דת"ל: בנקודה זו נראה לי שתודה שטעות בידך. בתנ"ך מפורש שבשתי הפעמים בהם נכנסו עם ישראל לארץ הקדושה, היתה סכנה כזו. הלא התורה מזהירה חזור והזהר להשמיד את כל העם הנמצא בארץ כנען, שמא ח"ו ילמדו מהם ישראל לעבוד עבודה זרה, ויתחתנו עם נשותיהם ויקחו בנים גויים לבנותיהם. האם אזהרות חוזרות אלו נאמרו לריק, ברור שהיתה שם סכנה וכנגדה התורה חוזרת ומזהירה. אגב אנו מכירים את סוף הסיפור, בספר שופטים מתואר שהיו חלקים מעם ישראל שנכשלו באימוץ העבירות החמורות ביותר של הגויים.
גם בעלייה שניה בימי עזרא ונחמיה מפורש בספר להדיא (נחמיה פרק יג) שחלק מהעם הפסיקו לשמור שבת ושאר מצוות עד שאף התחתנו עם נשים גויות והילדים דברו בשפת הגויים ולא ידעו לדבר בלשון הקדש. אין לך שמד גדול מזה!! "גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אַשְׁדֳּדִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת: וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם: כך מפורש גם בעזרא פרק ט. לבטח תכיר את הגמ' בקידושין דף ע' "אלה העולים מתל מלח וכו' ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם (כאמור בעזרא) תל מלח אלו בני אדם שדומים מעשיהם למעשה סדום שנהפכה לתל מלח" ופרש"י מעשה סדום שהיו מגלה עריות דכתיב רעים וחטאים רעים בגופם וחטאים בממונם. ועיין בספר העקרים לר"י אלבו פכ"ב מאמר ג' שכתב לא עלו עמו (ר"ל עם עזרא) אלא מתי מספר והגדולים שבישראל והחכמים והמיוחסים כולם נשארו בבבל. לפניך מפורש בתנ"ך שה"י ציווה עלינו בכל עליה לארץ הקודש לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל למרות שיש בזה סיכון רוחני, כמובן תוך כדי שאנו מוסיפים תורה וקדושה ומצמצמים הסיכון ככל האפשר.
תשובה ה.
ר"כ חרדי: ביחס לסיכון הרוחני בעלייה בימי יהושע ובימי עזרא ונחמיה, נראה ששם זה היה הוראה מיוחדת של הנביא, ואין להשליך משם לימינו' מוכרחים לנקוט כן, אחרת איך תסביר את הנהגת גדולי הדור החרדים. ולגבי טענתך שעבור מלחמת מצוה ופיקוח נפש של רבים יש צורך אפילו למסור נפש, זה עדיין לא סיבה להיכנס אפילו לחשש קטן של היחלשות ביראת שמים כי להצטנן ביראת שמים זה בגדר יהרג ואל יעבור שהוא חמור מפיקוח נפש. כפי שהעיד הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל, שבחור אחד בא פעם לרבינו החזון איש זצ"ל ואמר לו שהוא מכיר את עצמו וברי לו שאם יילך לצבא לא יתקלקל אמנם יש לו חשש שמא יצטנן מזה ביראת שמים והשיב לו החזון איש להצטנן ביראת שמים זהו בייהרג ואל יעבור. כששאלו אותו בנוגע לגיוס בנות מהו המקור לכך בהלכה, הצביע החזון איש על ליבו הטהור ואמר כאן זה כתוב...
ת"ח דת"ל: כנראה כוונת החזון איש שיש לעשות כל מאמץ אפשרי לשמור על יראת השמים שהרי בלתי אפשרי לומר שחשש רחוק לירידה רוחנית משמעותית של יחיד הינה בגדר יהרג ואל יעבור כפשוטו. זהו חידוש בלתי אפשרי בתורתנו הקדושה. ראשית, התנאים הקדושים למדים את המצוות שלגביהם יש דין של יהרג ואל יעבור מפסוקים ומקורות מובהקים, אם יש מציאות נוספת בה יש דין כזה הוא חייב להיות למד מפסוקים ולהיזכר בדברי חז"ל. אפשרות זו נשללת בפירוש בדברי הלבוש בסימן שו סעיף יד, שנוקט שרק בהמרת דת וג' עבירות חמורות יש דין של יהרג ואל יעבור ולא כשגויים חוטפים ואונסים בת לעבור בקביעות את כל שאר עבירות התורה. כך עולה גם משאר הפוסקים בסוף סי' שו, שם עוסקים במי ששלחו לו שהוציאו בתו מביתו בשבת להוציאה מכלל ישראל, שמצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה. ועולה להדיא מדברי הפוסקים שם שאין לבת דין של תהרג ולא תעבור אא"כ אונסים אותה לעבור גל ג' עברות חמורת כפי שנזכר בסימן שכח סעיף י.
ובפרט שלחדש שחשש רחוק לירידה רוחנית משמעותית הינה בגדר יהרג ואל יעבור נוגד למה שה"י ציווה עלינו במפורש בתנ"ך ובדברי הנביאים כפי שאפרט לגבי העליות לארץ ישראל בימי יהושע ובימי עזרא. וכי יעלה על הדעת שה"י הורה לישראל לעשות איסור שכרוך בגדר יהרג ואל יעבור?
כך זה נוגד לתשובות הלכתיות רבות שכתבו פוסקים קדמונים ביחס למי שנזקק לפרנסה ובניו ימותו ברעב אם לא יתאמץ לפרנסם באופן שיש בו מקצת הסיכון לירידה רוחנית משמעותית. האם תורה לו שבניו ימותו ברעב ולא יתאמץ לפרנסם ויחזק עצמו בכל חיזוק אפשרי שאכן ינהג כרוב הסיכויים שלא ירד ירידה רוחנית?? אוסיף שבמהלך הגלויות היו עמים שכפו את ילדי ישראל להתגייס לצבא, שם היה סכנת התבוללות רצינית, ומעולם לא שמענו שנהגו בזה ליהרג ולא להתגייס.
כמו כן הגמרא בכתובות קיא "ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל", הדברים נפסקים להלכה ברמב"ם מלכים פ"ה יא, יב. מדברי הגמ' עולה שחשיבות מצוות ישוב ארץ ישראל כה חשובה עד שהיא גוברת על הרצון לחיות בביטחון רוחני מוחלט בעיר שרובה ישראל.
כך ישנם מצוות רבות שהתורה מצווה אותנו בהם למרות שהם מעמידות את האדם בהתמודדות כה קשה עד שהוא עלול ליפול לירידה רוחנית משמעותית: איסור נישואים של כרות שפכה וממזר. הדין שיהדר אדם ולא ירד מארץ ישראל לחו"ל אפילו כדי לישא אשה, ללמוד תורה או לפרנסה (כפסק הרמב"ם). ועל זה הדרך מצוות רבות שמכניסות את האדם לסיטואציה מאוד מאותגרת, והש"י מצפה מהאדם להתמודד על הצד הטוב ביותר.
תשובה ו.
ר"כ חרדי: איני יודע כיצד ליישב את דברי החזון איש עם הראיות שמנית, בכל אופן גם לדבריך נראה לי שהנידון שלנו שונה, כי לא מדובר על חשש הצטננות ביראת שמים של יחיד, אלא של ציבור, וכמו שבפיקוח נפש ציבורי הגדרים שונים בתכלית כפי שהרחיבו גדולי ישראל בספריהם, כך גם בפיקוח נפש רוחני, הגדרים שונים. ואפילו לחשש רחוק של הצטננות רוחנית יש ליהרג ולא לעבור כשמדובר בציבור.
ת"ח דת"ל: דבריך ממש סותרים את ציווי התורה בעליה הראשונה לארץ ישראל בימי יהושע, ואת הציווי על ידי הנביאים לעלות מהגולה בימי עזרא ונחמיה. פעמיים שונות מצאנו שה"י מצווה עלינו להתאמץ על כיבוש וישוב ארץ ישראל למרות הסיכון הרוחני הכללי, אנו מצווים להתאמץ ולהוסיף תורה וקדושה ולקיים את הציווי האלוקי לרשת את הארץ ולהגן על עם ישראל מפני הגויים שסביבנו.
כמו כן דבריך נוגדים את כללי ההיגיון של תורתנו הקדושה. שהרי אם אצל היחיד התורה חסה יותר על חיי מאשר על חשש ירידה רוחנית כפי שהוכחנו באופן חד משמעי בפסקה הקודמת. כך יהיה הדין אצל הכלל שבו שתי הצדדים של המשוואה גדלים בהתאם: החשש הרוחני הינו של כלל, וגם ערך החיים הינו של כלל. כיון שהיחסים בין שני הצדדים גדלים בהתאם, הדין אמור להישאר שווה. אי אפשר לחדש חידוש עצום כזה בלי שנמצא לו מקור מובהק.
נוסף לכך אם הגענו למציאות של פיקוח נפש גופני של כלל האומה מול חשש ירידה רוחנית, צריך לעצור ולשבור את הראש, להתאמץ עוד ועוד עד שנמצא פתרון, פתרון נכון דרכו נוכל להצל את כלל האומה ולמעט עד בכלל את הירידה הרוחנית. אי אפשר לשבת רגל על רגל ולא לחתור למצוא לזה פתרון.

ת"ח דת"ל: אנו בהחלט מסכימים שעמוד השדרה של העם היהודי הוא הדבקות שלהם באמונה בה"י ובתורתו, כח הקיום וההישרדות של עם ישראל הוא חוזקו הרוחני ולא החומרי. בשום מחיר שבעולם לא נאפשר גזירה לעזיבת אמונה והפסקת לימוד התורה, כפי שנלמד מלשון תשובת רבי עקיבא לפפוס שהתורה היא מקור החיים שלנו כפי שהמים הם מקום החיים של הדגים. אלא שברוך ה' איננו עסוקים כלל וכלל בגזירה לעזיבת אמונה והפסקת לימוד תורה. אלא הנידון הוא גיוס מבוקר לקבוצות שמורות של חברה דתית וחרדית שלא תוביל בשום אופן לעזיבת דבקות בה"י ובתורתו. וכאשר יש מצוות כיבוש ארץ ישראל, והגנה על עם ישראל מפני פיקוח נפש וודאי מחמת אויבינו, אנו מצווים לקיים מצווה חשובה זו.
תשובה ז.
ר"כ חרדי: מדוע אתה מתעלם מהשמד הנוראי שמתחולל בצבא, הסקרים של הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה מדברים על נשירה של 40% מהציבור הדתי לאומי בצבא.
ת"ח דת"ל: ידידי הנך מבלבל נתונים, הסכת ושמע, הסקר עליו אתה מתבסס אינו עוסק בנושרים תוך כדי הצבא, אלא בנשירה כללית, הוא כולל נשירה בגיל התיכון, בצבא בכל מיני מסגרות ולא רק של הסדר ובנשירה בגיל מבוגר יותר. ברוך ה' אין נשירה כזו גדולה בציבור הדת"ל, הסק הזה לא נועד לברר אחוזי נשירה בציבור מסוים, אלא הוא סקר כללי שנועד למטרות שונות לחלוטין, ולכן אינו מהימן למה שאינו מטרות הסקר. ד"ר עידו ליברמן מומחה לסטטיסטיקה עשה סקר גדול ביותר שנועד לברר נקודה זו, והסיק שיש כ14% נשירה מהציבור הדת"ל, רובו בגיל תיכון, לאחר מכן בגיל מבוגר באקדמיה, ורק במקום השלישי מגיע נשירה בצבא, כך שהצבא אינו גורים לאחוזי נשירה המדוברים. עוד עלה בסקר שככל שהמשפחה תורנית יותר כך אחוזי הנשירה הולכים ויורדים.
ר"כ חרדי: 14% של נושרים זה נורא ואיום, האם אין זה סיבה לדעתך לא להיות דתי לאומי
ת"ח דת"ל: ראה זהו בהחלט אחוז נורא, שצריך להתאמץ להוסיף עוד ועוד תורה וקדושה כדי להתגבר עליו, אך איני סבור שזה מהוה סיבה לעזיבת מצוות התורה לכבוש הארץ ולהגן על כלל ישראל, שהרי כפי שכבר הזכרתי, רוב הנשירה קיימת מחלקים שלצערינו חלשים מאוד ברוח. ככל שהנך משתייך לחינוך יותר תורני כך אחוזי הנשירה הולכים ומתמעטים, בציבור הדתי לאומי יש במקביל התקדמות קבועה להוספת ישיבות ואלפנות, כוללים וכוללי דיינות, כך שהקודש הולך ומתרבה ברוך ה'. אגב כמה אחוזי נשירה יש בציבור החרדי, אם אתה מעוניין להשוות ציבור מול ציבור, תהיה הוגן ותביא נתונים מסודרים עם סקרים מפורטים משתי הציבורים. האם הנך מכיר את הסקר שהוגש לכנסת על ידי אסף וינינגר לבקשת חה"כ יעקב מרגי, בו מסיק שיש 28% מתלמידי הציבור החרדי שנושרים מכל מסגרת לימודית בגיל התיכון. האם הנך מבין את משמעות העניין? האם אך מקרי הוא שהקימו בשנים האחרונות כשישים ישיבות תיכוניות חרדיות?
ר"כ חרדי: לא, איני מכיר את הסקר שאתה מציג, והוא בהחלט חידוש עבורי. קשה לי למצוא סקר מסודר, אצלנו לא מודדים דברים כאלו, נהוג להזכיר רק את הסקרים העוסקים בנשירה של הציבור הדתי לאומי, ביחס למתרחש בנידון בציבור החרדי כלל לא מונים מספרים. בכל אופן, אני מסכים שאם דנים אודות ציבור מול ציבור צריך ללמוד היטב את הנושא מכל צדדיו. הנידון שלנו הוא על נושרים בעת השרות הצבאי. כמה לדעתך נושרים בעת שהותם בצבא?
ת"ח דת"ל: את הנשירה בצבא בעת שירות דרך ישיבות ההסדר קל מאוד לכמת. מספיק לעבור בין ראשי ישיבות ההסדר ולשאול אותם. בישיבות שאני מכיר יש פחות מאחוז בודד של נשירה בעת השירות הצבאי.
ר"כ חרדי: איך הנך יכול לומר שבודדים נושרים בעת הגיוס הצבאי, הלא הרב משה צוריאל אומר שהרצי"ה אמר לתלמידיו לא להתגייס מפני שאחוזים גבוהים של המתגייסים נטשו שמירת התורה וחלק רב נהיו מחללי שבתות מפני אוירה מובהקת של שנאת דת אשר שררה בימים ההם. ובימינו הרב דוד פנדל שליט"א ראש ישיבת הסדר בשדרות כתב "במשך שנים שלחנו את הבנים להתאבדות רוחנית המונית"
ת"ח דת"ל: ידידי, אתה מצוטט משפטים מסולפים ומנותקים מההקשר שלהם. הרב פנדל מדבר על דברים שקרו בעבר לפני שנים רבות, אצל מי שהתגייס ליחידות מיוחדות שלא במסגרת ישיבות ההסדר. הוא עצמו הדגיש באותם משפטים שכיום המצב שונה וגם ביחידות המיוחדות יש אווירה המכבדת את שמירת הדת, ובוודאי בגיוס דרך ישיבות ההסדר המצב שמור ובטוח. גם הרב צוריאל שכותב שהרצי"ה אמר לתלמידיו להמשיך בתלמודם בישיבת מרכז הרב, כותב שנקט כן בעיקר בעקבות כך שבשנים הללו לא היו צריכים כל כך חיילים, והוסיף שאולי זה גם עקב נשירה כתוצאה מאווירה של שנאת דת. לא מדובר אודות גיוס בקבוצות דתיים דרך ישיבות הסדר, נוסף לכך המצב ביום שונה בתכלית מהאווירה שהיתה קיימת בעבר, יש היום כבוד גדול לשמירת המצוות, וברוך ה' כפי שכתבתי אחוזים בודדים ביותר נושרים בצבא בגיוס דרך ישיבות ההסדר.
ר"כ חרדי: אני מתנצל על ציטוטים לא ענייניים, זהו חומר שהובא לפני ללא שבדקתי אותם. כיון שאתה אומר שבגיוס דרך ישיבות ההסדר כמעט ואין נשירה בצבא, ואני לא בדקתי זאת ואיני חושב שמישהו בציבור שלי בדק זאת בצורה רצינית. אצטרך להמשיך לטיעונים מהותיים. עד כה לא פתחתי אותם. אך אין ברירה, ולכן אשתף אותך שהסיבה לאי הגיוס נעוצה ביסודות עמוקים יותר. אך לשם כך עלינו לפנות זמן נוסף כי הדברים יארכו זמן.

למעבר לחלק ב' של השו"ת

הרב מרדכי יוסף גרוס

ראש כולל הלכה בישיבת הגולן

מצוות השירות
למה חרדים לא מתגייסים? - חלק ב'
אדר תשפ"ה
מצוות השירות
למה חרדים לא מתגייסים? - חלק א'
אדר תשפ"ה

מצוות השירות

38 דק'
לנתיבות ישראל
בירור מצוות יישוב א"י
מתוך "למצוות הארץ" (2) - לנתיבות ישראל ח"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג כסליו תשע"ב
מצוות השירות
מסע כיפה
הרב אליעזר מלמד | אלול תשס"ד
מצוות השירות
לשרת כבני חורין
הרב אליעזר מלמד | אלול תשס"ה
מצוות השירות
גיוס בני הישיבות ד'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו ה'תשס"ב

מצוות השירות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
כיצד מתפללים?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב דוד דודקביץ'
הרב ינון גרוסברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרב אליהו ברין
הרה"ג יעקב אריאל
הרב נחשון רבינשטיין

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז