ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
מה עשה? שילם מעט שוחד פה ושם, והצליח להשיג מעט 'משקה'.
אולם, עדיין הייתה לו בעיה – התא היה מלא אסירים גויים, וגם דלי גדול של 'צרכים' הפיץ 'ריח ניחוח' במקום. מה עשה? שכנע פה, שכנע שם, עד שבסוף התירו לו לצאת לפינה צדדית לרגע קט.
היה לו רק רגע אחד לומר 'לחיים', אולם עדיין הייתה לו בעיה - 'לחיים' אומרים עם יהודי נוסף, והוא נותר לבדו.
לפתע נזכר – הרי יהודי אף פעם לא לבד. מיד הרים את כוסו אל על, ואמר: 'לחיים, לחיים ריבונו של עולם, לחיים'!
נמצא, שכביכול זכה להתוועד עם הקדוש ברוך הוא!
בפרשת תרומה אנו מצטווים על רוב כלי המשכן. התורה לא מסתפקת רק בציווי כיצד לבנות כל כלי, אלא חותמת את הפרשייה של הכלי גם בפסוק העוסק במטרתו של כל כלי.
כך היא מציינת על הארון – "ונתת אל הארון את העדות". (עיין רש"ש יומא נג: שמבאר שאולי הסיבה שלא בנו בבית שני ארון אחר במקום הארון שנגנז, כי הארון נבנה דווקא לצורך לוחות העדות). על השולחן היא כותבת – "נתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד", ועל המנורה נאמר – "והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה".
ויש גם כלי נוסף – הכפורת המכסה את הארון, שבקצותיה מצויים שני הכרובים. על ייעודה של הכפורת נאמר – "ונועדתי לך שם, ודברתי איתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים... את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל". כביכול זהו הכלי, שממנו יתוועד ה' עם משה, ויתגלה אליו ללמד תורה לעם ישראל. (וכדי למנוע הגשמה, מתרגם אונקלוס: "ואזמן מימרי לך תמן", ללמדך שרק דבר ה' מופיע שם").
ובאמת כבר למדונו רבותינו, שלא רק משה זכה להתגלות האלוקית משם, אלא כל הנביאים מתנבאים דרך מחשבותיהם הדבוקות שם במקום השראת השכינה, והמפגש בין ישראל לה'. כך על שמואל הנביא (עיין מלבי"ם שמואל א, ג) נאמר בעת שזכה בפעם הראשונה לנבואה, שהוא "שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון האלוקים", כי היו מחשבותיו דבוקות שם.
ומכאן לומד הספורנו (כה, כב) שבכל חכמי הדורות, מי שיחפש להשכיל ולדעת את ה' יזכה להשראת שכינה, וכך כותב – "ונועדתי לך שם ודברתי אתך. כי בזה שרתה שכינה. ותשרה בכל מקום אשר שם חכמי הדור, אשר מגמת פניהם השכל וידוע אותו, כמו שיעד באמרו ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך...".
וגם אם לא זכינו להיות במדרגה הגבוהה הזו, הרי יש כאן הדרכה בעבודת ה' לכולנו. לא להסתפק רק בפרטי הפרטים של כל המצוות המעשיות, הדומות לכל פרטי הפרטים של בניית כלי המשכן. פרטי הפרטים הללו הם חשובים ויסודיים מאוד, אך עלינו לשאוף לבנות עליהם קומה נוספת.
עלינו לעצור מידי פעם ולחשוב על הפנימיות של כל הפרטים הללו, על המטרה של כל כלי וכל מצווה. לחשוב בכיוון של הכפורת – על המפגש וההתוועדות עם ה'. להרהר ולכוון שאנו עומדים תדיר לפני ה', בבחינת "שיוויתי ה' לנגדי", ככרובים שפניהם איש אל אחיו, כנגד המפגש בין ישראל וה'.
ומתוך כך, נזכה וודאי למפגש עם ה', שישרה עלינו אורו ושכינתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
