ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
עקרון זה מקבל משמעות עמוקה דווקא בחתונה שנערכה בבית לחם, כמתואר בכתוב: "וַיֹּאמְרוּ (לבעז אבי שושלתו של דוד המלך) כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת" (ד, יא-יב).
אנשי בית לחם, צאצאי פרץ בן יהודה בן לאה, מקדימים את רחל אמנו ללאה אימם, ובכך מכריזים: צריך את השותפות כדי להיות מונהגים נכון, השותפות היא תוצאה של ויתור.
בדברינו לפרשת בא תשפ"ה, למדנו על שאול בן קיש - איש ימיני, שהשקיע מאמצים אדירים וניסה בכל כוחו למנוע את השותפות בשלטון עם דוד בן ישי - איש יהודי. שאול ראה בנוכחותו של דוד איום קיומי, זאת לעומת יונתן, שהיה מוכן לוותר לדוד על המקום הראשון, ולהסתפק בתפקיד המשנה.
עסקנו גם במאמציו של שאול למנוע את הנישואים עם מיכל, וכשמאמציו כשלו הוא שלח את סוכניו לחסל את דוד במיטתו (שמו"א יט, א-טז). הניסיון כשל מכיוון שמיכל הורידה את בעלה שאהבה (שם יח, כ וגם כח) בְּעַד הַחַלּוֹן (שם יב) ביטוי זה יקבל משמעות מיוחדת בהמשך.
תגובתו של שאול הייתה חריפה ביותר. הוא עשה מעשה, שלכאורה מנע את חזרתו של דוד למשפחתו, על ידי נתינת מיכל לאיש אחר - פלטי בן ליש. דוד הגיב במעשה שמשמעותו התרסה כלפי שאול. דוד נושא עוד שתי נשים (שמו"א כה, מב-מג), וכך הוא מכריז הכרזה כפולה מול חמיו: א. אני חי "בריבוע" ולא מת שאשתו היא אלמנה. ב. לבת שלך יש צרות (תרתי משמע). אולם הפצע של דוד לא הגליד.
שנים מספר לאחר מכן, לאחר שנוצר משבר חריף בין בנו של שאול – איש בושת, לבין אבנר בן נר (שמו"ב ג ו-יא), דוד כורת ברית עם אבנר ומבטיח למנות אותו למשנה למלך. דוד מבטיח את חזרתה של מיכל לארמונו ואבנר מבטיח להשיג עבורו את תמיכת כל עם ישראל (שם, יב-יג). כך מתעוררת שוב התקווה ליצירת שותפות בין רחל ולאה. אם תוכנית זו הייתה קורמת עור וגידים דוד - בן לאה היה המלך, אשתו מיכל - בת רחל הייתה המלכה, אבנר בן נר - בן דודו של, שאול וממילא בן רחל, היה המשנה למלך. רָחֵל וּלֵאָה היו בונות אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל . התוכנית נכשלה כשלון חרוץ בגלל יואב - שר צבא דוד. יואב טען שכוונותיו של אבנר לא היו טהורות, ואבנר שואף בסופו של יום להדיח את דוד ולתפוס במקומו את המלוכה. יואב הרג את אבנר בן נר ללא ידיעת דוד, וכיבה את אור האחדות. הסיכוי שנותר להשגת האחדות היה תלוי בשיקום היחסים בין דוד ומיכל והבאת צאצא משותף, שייצג את רחל מצד אימו וגם את לאה מצד אביו.
מיכל חזרה לביתו של דוד, השמחה הייתה גדולה. אבל, אליה וחמישה 'קוצים' בה, גדולים וכואבים - נשותיו האחרות של דוד: אביגיל ואחינועם, שדוד נשאם מיד לאחר שמיכל הועברה לביתו של פלטי, ומעכה, חגית ואביטל שהצטרפו אליהן (שמו"ב ג, ב-ד). מיכל טענה שהיא, ורק היא, אֵשֶׁת דָּוִד (שם, ג, ה) וכל השאר הן, לכל היותר, אֲמָהוֹת. הנשים האחרות לא ויתרו, וכל אחת מהן ניסתה לדחוף את בנה הבכור למעמד של יורש עצר בשלב ראשון, ומלך לאחר מות דוד. טקס העלאת הארון לירושלים הציף את הוויכוח בכל עוצמתו. מיכל טענה שרק היא אמורה לעמוד לצד דוד, ודוד כנראה לא הסכים לכך. מיכל החליטה להחרים את הטקס, נשארה בבית והתיצבה ב'עד החלון' "וְהָיָה אֲרוֹן ד' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן " (שמו"ב ג, ה), כך היא הפגינה את מורת רוחה והזכירה את זכויותיה, אשתו הראשונה, האוהבת, בת המלך שהצילה את חייו. הפירוד הארוך כנראה גבה מחיר יקר, היחסים לא שוקמו, והכתוב מכריז "וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ" (שם ו, כב-כג).
בשבוע הבא נמשיך לעסוק בניסיונות האיחוד ואחריתם.
נקבל בשמחה את פני השבים מהחטיפה הנוראה,
שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר.
נעשה כל מאמץ, בכל הכיוונים, לחסל את ארגוני הטרור השפלים בכל מקום,
להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל
ולהחזיר את כל החטופים שנותרו אצל המרצחים האיומים.
נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ורפואה שלמה לכל הפצועים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
